שלום
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
אני מבין מה שאת אומרת..דנית עדיין לא מדברת ואני לא יודע איך להתייחס למה שקרה. אני נוטה לחשוב שמי שלוקח כדורים אולי רק רוצה תשומת לב. אבל אני הגעתי אליה במקרה. הדלת הייתה נעולה. ברור לי שהיא התכוונה למות ולא לתשומת לב..אני לא יודע מה עלי לחשוב בהקשר של אבא שלנו. קשה לי איתו עכשיו ואני מרגיש שאני לא רוצה לדעת את האמת. אם הוא פגע בה באמת. אני לא יכול לחשוב על זה בכלל זה לא נשמע לי הגיוני. ולכן מאוד מפחד לדבר על זה עם גורמים שמטפלים בה כרגע. שהיא לא מדברת איתם חוץ מלמלמל מידי פעם "נכשלתי" או "למה לא הצלחתי" ואני לא מבין על מה היא מדברת. בא לי לנער אותה חזק ולהגיד לה די כבר. שזה לא מצחיק..אבל היא נראית כל כך רע ושרע לה שאני רואה אותה ומשתתק. ואבא שלי בכלל נראה בהלם. אולי אני רואה עכשיו הכל מעוות. פתאום אני מרגיש שכולם מסתירים ממני משהו...זה משגע אותי. חזרתי לכאן כי הרגשתי עכשיו שאבא שלי כבר לא איש הסוד שלי. שמשהו במה שהיא חיפשה בגוגל גרם לי להחליט שעד שהיא לא תגיד לי בוודאות שזה לא קרה,אני לא יכול לסמוך עליו..
היי אח של דנית אני לגמרי מבינה את תחושתך שפתאום הכל מתערער לא ברור על מי אפשר לסמוך ומצד שני אתה מפחד לשתף. חשבתי שאולי חשוב שתחפש אתה כרגע איש מקצוע שאתה סומך עליו, שיעזור לך. נשמע שאתה נושא כרגע עומס מאד גדול ואולי איש המקצוע יעזור לך להחליט גם את מי לשתף, האם לשתף ואיך להתנהל כרגע בתוך המורכבות המשפחתית. אי אפשר להשאר עם "סודות" כאלו לבד..זה מאד קשה. ליאת.
מנהל פורום פסיכותרפיה
