שאלה
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
בת 28,מטופלת אצל פסיכולוג קליני בערך שנה. פעם בשבוע. תוך כדי הטיפול,הדיכאון החריף והרגשתי שאני חייבת לעשות משהו. אמרתי למטפל שלי שהחלטתי לנסוע. זו הייתה החלטה די מהירה וספןנטנית אבל גם בלי הרבה ברירות. הרגשתי שאני לא יודעת מה יהיה איתי והייתי חייבת לברוח משם. הוא נבהל וניסה לשכנע אותי לא לנסוע ואמר שאני צריכה להיות קרובה. שאלתי למי בדיוק? והוא אמר שאני צריכה להיות קרובה לטיפול. ביקש שאשמור על קשר ואגיד לו מה איתי. במייל בטלפון או בהודעות אבל שאמצא את הדרך לתקשר. שלא אעלם. ביקשתי לשלם לו באותה הפגישה האחרונה על כל הפגישות האחרונות למרות שהיה אמצע החודש. הוא אמר שאני יחזור קודם כדי לשלם לו. אני באירופה כבר שבועיים וחצי. לפני שבוע שלחתי לו מייל וסיפרתי לו מה איתי. וגם הוספתי שאם הוא יכול לומר לי כמה אני צריכה לשלם לו כי מטריד אותי שאני חייבת לו ולא יודעת מתי אחזור. והוא לא ענה לי כבר שבוע למייל..שלחתי לו אתמול מייל נוסף לוודא שהוא קיבל. הוא לא ענה... זה הגיוני?
היי עדן יכולות להיות הרבה סיבות שלכל שהמטפל עוד לא ענה. אני מאמינה שיענה לך וגם אם במקרה לא נסי לא לקחת זאת אישית אולי יש לו את הסיבות שלו שאינן קשורות אלייך. נסי להמשיך וליהנות מהטיול ואולי קחי זאת כזמן גם למחשבה עם עצמך, ממה ברחת, למה..והאם לא נכון אכן לחזור ולהתמודד עם הדברים בטיפול? טיפול זה לא תמיד רק דבר קל ונעים, לפגוש את עצמנו במראה זה לפעמים קשה כואב ומתסכל. לפעמים יש נקודות בטיפול שמגיעים למקומות "נמוכים" דווקא כשפוגשים את הדברים החשובים בתוכנו,אבל אחרי שצולחים אותם התחושה הרבה הרבה יותר טובה ... ליאת