לא מצליחה

להסביר את ההתנהגות המוזרה שלי אולי יש לך כיוון...אני תלויה בה..כשרע לי היא היחידה שאני כותבת לה בסמס או מדברת בפגישה לא עם חברות..לא מסוגלת. וזה חבל...הרגשתי רע ביקשתי עוד פגישה אבל בסוף ביטלתי אותה כי השעה הייתה כזו קשה עבורי היא תגיע באיחור אני צריכה לצאת מוקדם הרגשתי שאין טעם לחצי שעה...לא יודעת לפתע בכלל חושבת על פרידה...שכבר אי אפשר תקופה ארוכה להיות ככה..לבזבז משאבים וכסף...ולמרות התקדמות עדיין רע לי בתקופןת...אוף לא יודעת מה לעשות איך אדע אם יכולה לבד...הרי לכאורה אני לא מסוגלת לבד....לנסות..האם יש דבר כזה תקופת צינון??? הפסקה??? תמיד זה חיב להיות או פרידה או טיפול???