דיכאון?

האם מחשבה על כך שהחיים זמניים ממילא ואין טעם בהם כי כל יום זהה ליום קודם ורק קשה יותר, והמחשבה שכל יום יכול להיות יום אחרון שלנו (בעקבות מחלה של אדם קרוב-שהחלים) עברו כבר 4 שנים. אך המחשבות לא פסקו ובפועל יש קושי בחזרה לעבודה ופעילות יומיומית. ניסיתי טיפול עם פסיכולוגית שהסתבך ובמקום לדבר על הנושא והחרדות מצאתי את עצמי מתעסקת ביחסיה של המטפלת כלפי. איני יודעת מה לעשות .מאד קשה לי בימים אלו.