שאלה
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
היי, אם יש מישהו שאומר שהיהודים שנרצחו בשואה הם כביכול אשמים, והוא מעביר עליהם ביקורת שלא עשו שום דבר והיו פחדנים, מה זה אומר עליו? מעבר לזה, הוא משווה בין האמירה שהוא לא יכול לשפוט אותם מבלי להיות במקומם לכך שהוא גם לא יכול לשפוט את היטלר... האם אלו נחשבות מחשבות לגיטימיות? לטענתו מי שחושב שאי אפשר להאשים את היהודים הוא לא מספיק בשל ועמוק כדי להבין על מה הוא מדבר ובעצם, לטענתו, הסיבה היחידה לכך שלא מאשימים אותם היא כי "לא נהוג להאשים את הקורבן ולתת ביקורת עצמית". כמו-כן, הוא מצדיק מאד את האימרה "הם הלכו כצאן לטבח". זה פשוט גורם לי להרבה כעס ואינני מצליחה להבין אותו. בעיני הדברים האלה שהוא אומר הם נוראיים וזה ממש בושה לדבר ככה.. האם זה נורמלי? כלומר, האם פשוט זו דעתו וזהו או שמדובר בתופעה עם שם? אטימות? חוסר רגש? משהו? קשה לי מאד פשוט לקבל שככה מישהו חושב הוא גם לא מוכן להקשיב לשום טענה אחרת תודה
היי לך תראי...לכל אדם הזכות לכל מחשבה כל עוד הוא לא בהכרח מממש אותה. אני גם לא יכולה להגיד אם הוא "נורמלי" או לא כי לא מכירה את האדם אבל בהחלט חושבת כמוך שאלו מחשבות ביזאריות ומעוותות. ליאת
מנהל פורום פסיכותרפיה
