שנאה

אני אדם כל כך לא אופטימי. ביקורתית,כוחנית,תחרותית,אגואיסטית..למה בן אדם נוצר להיות מפלצת שכזו..ואם כזו,למה אני צריכה להיות כל כך מודעת לזה? קשה לי עם עצמי. האם יש קשר בין זה שהייתי ילדה שההורים שלה היכו אותה לבין מה שאני מרגישה? אני בקשר טוב עם אבא למרות שהוא אלים כלפיי לפעמים גם היום..קשה לי לכעוס עליו אבל בימים האחרונים אני חושבת על ההקשר והשאלה הזו הרבה מאוד.. מפחדת לשאול אותו כי אמא שלי החליטה שהיא לא רוצה יותר לחיות והיא לא בחיים. ואני מפחדת שזה יכאב לו אם אשאל..

היכולת שלך לזהות את מצבך וההקשרים שלהם לאלימות שחווית הוא נדיר. רוב האנשים שחוו מצב זה ויש בהם את כל מה שתארת בדכ כלל לא מזהים את הבעיה מתוך עצמם באופן מוגדר ומופרד מובדל. היכולת שלך לעשות כך מעידה על בגרות נפשית ומודעות. ללא זה בכלל לא ניתן לקדם פתרון. רוב האנשים במצב זה נתקלים בקשיים שמעוררת התנהגותם עם מגעם עם הסביבה. קשיים מלחמות וכו. תחרותיות והשגיות הם לוא דווקא תכונות שליליות. אבל התפסיה שזה בא על רקע בעייתי כלכך מצריכה עיבוד. אלי ות מתמשכת בילדות זה קושי שמפר את ההתפחות הטבעית של האדם. בנוסף במצבך את חייבת לקדם הפסקת אלימות כלפיך כיום! תביע אי הסכמה לכך. יש דרכים לפתרון. כל עוד את נמצאת במסגרת כזו זה מזין את התסכול והאלימות הפנימית שלך באופן שתארת. זה לא יגמר כי זה מזין אחד את השני. נצלי את יכולת המודעות שלך הנדירה ותכיני תוכנית פעולה עם יעדים. לא ציינת גיל. אבל קודם כל לצאת ממגע יוםיומי עם אב אלים מיעד. מעבר למקום אחר.זה צעד ראשון. אחר כך נפשך תרגע ואז תוכלי למצוא כלים ועזרה. בהצלחה.