ליאת יקרה

מתגעגעת לימים שהיית פה יותר....בכל מקרה מסתמן שאעזוב את הטיפול כי היא עוברת למקום מרכזי ואיני יכולה להגיע למקום כזה......קשה לי עם זה אבל אין ברירה. אבדוק את המקום אך נראה כמעט בלתי אפשרי להיות שם....אף אחד לא יודע שאני אצלה..בעייתי ולא יכולה לסכן את משפחתי...........אז עצוב לי.....יש עוד שתי פגישות, נראה......בינתיים אני רק עצובה מעצם הפרידה הכפויה הזו.....מבאס. קניתי לה שני ספרים, אני כל הזמן חושבת על פרידה ומתקשה לעשות תהליך פרידה כי זה עדיין לא ברור לי עד הסוף.........סתם רציתי לשתף אותך. תודה על הקריאה אותי.

שלא אחליט מיד שנפרד...היא הציעה קודם לבוא לפגישה שם ולראות איך מרגיש לי, ובנוסף גם הציעה פגישה אחת לחודש, וכן גם ללכת למישהו אחר אך סירבתי ממש לזה, אני רוצה רק אותה לא חושבת שאוכל אי פעם ללכת למישהו אחר בכלל....בנתיים הפגישה שם תהיה בסוף שבוע הבא וממש אני עוצרת מבעדי לברוח ושכן אגיע לשם. בפגישה האחרונה בררנו על מה זה יושב ולמה אני כזו נחרצת למרות שברור שקשה לי עם שינויים...עלינו על זה קצת כמובן בגלל הבית של ההורים :( אוף! לא יודעת, מעולם לא קרה שלא הצלחתי ממש להחליט, דווקא אני די יודעת להחליט ולבצע בלי להסתכל לאחור ולא להתחרט והנה פה זה שונה כל כך....מקווה שנוכל להמשיך לפחות במתכונת כל שהיא. עצוב לי :( אני בכלל לא יודעת מתי תראי את ההודעה הזו כי את ממש נכנסת לעיתים רחוקות :( מרגישה נשמטת ולא במקום בטוח ושאין לי בית לבוא אליו בבטחה ולספר לה דברים :( קשה נורא!!!!! מקווה שאת בטוב, דואגת לך למרות שלא ממש מכירה אותך...שמרי על עצמך, מיכל