שוחחנו

היא מבינה אבל....ממש בעייתי שאני לא מסוגלת לשתף, נדאה לי סתם חבל להמשיך ללכת...צריך אומץ גם לדעת לעזוב וגם להישאר ולא להתייאש :( ...ואין לי אומץ. (אני לא משתפת אותה ברגשות שלי במה שעברתי..עברתי הפלה טבעית שזה לכאורה כלום כי לא ידעתי כלום והכל בסדר..אבל זה עורר בי המון שלא ידעתי שיעורר..מקווה שהובן)ואני רק מסוגלת לשלוח הודעות שרע לי בלי הסבר למה....אוףףףףף מתסכל אותי כל כך.

סליחה שנדחפת, אבל אולי בלי קשר אליה ולמקום (סוג תרוץ). פשוט צריך אומץ, לגעת ברגשות שעולים . זה מה שקורה לי, בכל פעם שאני נכנסת לצמתים כביכול איתה שברור שיש דברים אחרים ..סתם למשבה .