"שיר" אם אפשר לקרוא לו כך..

בזמן עבר, במקום רחוק, עמד בית ילדותה היציב, כך לפחות האמינה... בזמן עבר, במקום רחוק, הייתה חולמנית ורגועה, כך לפחות הרגישה... בזמן עבר, במקום רחוק עטופה ומוגנת מהעולם, כך לפחות זכרה... אמונה, רגש וזיכרון יכולים לתעתע ולעיתים אף לטלטל את הספינה השוקעת ממילא... עבר והווה מתעתעים בי כנראה, ומה טומן בחובו העתיד? מתעתע גם הוא מטלטל כתמיד... שתפתי אותה בסוף...כל הטיפול ישבתי על הרצפה...אמרה שאני "מתאבלת" על הבית שנהרס פעם...ובכלל...וגם השארתי אצלה דובי שהבאתי וחיבקתי, הניחה אותה על הספה...אולי יש סיכוי? עדיין שונאת את המקום שבחרה...