ללילך

בתקוה שאת קוראת כאן. כתבתי פה לפני חמישה חודשים (נמצא בעמוד הקודם בפורום), על סיפור החוב שלי מול המטפלת, והענין הנורא שנוצר מזה. לא הייתי מסוגלת להיכנס ולקרוא שום תגובה. בורות שחורים של כאב. והכאב המשיך וממשיך. ונכנסתי כעת, קראתי את מילותיך. וצמררת אותי. ממני. (מתנצלת אם כתבתי הודעה כביכול פרטית בפורום כללי. אך לא ידעתי איך אפשר אחרת).