נר שמיני

ואני מוצאת את עצמי לבד....לא יודעת דווקא כל השבוע הייתי עסוקה וכשאני לא עסוקה חושבת עליה. טוב הילדים די גדולים יחסית. אוף עד שתחזור...יהיה סופ"ש וזה קשה לי..מתגעגעת עד כאב. מבאס אותי שאני ככה. חלמתי שמאשפזים אותי ומדברים איתי מילים רכות כאלה והיה נעים אבל היה גם מאוד מביש...ותוהה אם זה רצוני לפעמים למרות שמנהלת אורח חיים רגיל למדיי ומעולם לא אושפזתי או אובחנתי במשהו..לא יודעת רצון להחזקה כזו שלא אמעד...והנה לא מעדתי ממש בחנוכה עם האוכל הזה בכלל.. רק אלוהים יודע איך...אוף קשה לי. המשך חג שמח. מיכל