נגמר
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
זהו ליאת כמו שידעתי הטיפול שלי נגמר עוד שתיים שלוש פגישות לסיום אבל זהו היא לא יכולה יותר ..ניסינו בשנה האחרונה שתינו נאבקנו ירקנו דם רצון יש אבל אין יכולת ...עצוב כואב אבל זה מה שיש ...מאמינה שכמו שנסגרה לי דלת תיפתח אחת חדשה ..כמעט שש שנים של טיפול ורגע לפני שנה חדשה ...מתנת יום הולדת מוזרה וכואבת כרגע ואולי במרחק הזמן בעוד כמה חודשים אגיד שזאת הייתה המתנה הכי נהדרת. כרגע עצובה כואבת אוהבת אותה מאוד ויודעת שאוהבים גם שכואב צרי לדעת להרפות אז מנסה ...לרגע נופלת למקום הקרבני המשחזר ששוב לא מצליחים להכיל אותי את התוקפנות שלי ..שהאמת עם יד על הלב לא חושבת שהיא קיצונית כל כך בטח לא לנפגעות ...רק שהיא רגישה מידי וכרגע עוד יותר ..כן אני חוסמת טיפול כן אני הודפת כן אני צינית ולא פשוטה אבל מכאן להרגיש כמו מפלצת המרחק עצום ...עצוב לי כל כך ..האמנתי שאני והיא נטפס לפסגות אחרות אבל אני תמיד אזכור אותה כמי שהצילה את חיי מה שהיא עשתה עבורי אף מטפל לא היה עושה ...לא פלא שנגמרו לה הכוחות...לא מאמינה שזהו הפעם זה אמיתי כל כך
היי סיגל אביב זה באמת קשה אבל שומעת שאת כבר עושה פרידה "טובה" יחסית, כלומר מתבוננת ןמסתכלת גם על מה שהקשר נתן וגם על מה שלא היה שם. מניחה שתמשיכו לעשות זאת. שש שנים זה לא מעט בודאי יש הרבה גם מכאן וגם מכאן. וכן....פרידות הן לא נעימות אף פעם אבל עם עיבוד נכון הן נסבלות :) ליאת.
מה כבר אפשר לעבד בשתי פגישות זה מה שאי חושבת לנכון .....זה מה שיש ועם זה ננצח ..הפיצול חוגג אבל יש לי אותי וזה הרבה
לא יודעת מה בטיפול שלך. ומה הדרך שעברתן, ומה המסקנה. ואיך. אבל התרשמתי לקרוא את הכוחות הפנימיים שלך. מעורר הערכה והשראה. מאחלת לך הצלחה!
מנהל פורום פסיכותרפיה
