שנה טובה

הי ליאת, הודעה יפיפיה כתבת והיא נותרה יתומה, בינתיים, כפי שאני מצליחה לראות. חשבתי המון על התרגיל שהצעת. את יודעת, אני מרגישה שבאיזה מקום (יש קול כזה בי) אסור לכתוב, אסור לדעת. מה שקורה צריך להעשות באופן חסוי וסמוי. בכל מקרה, הייתי מבקשת להצליח להרגיש חופש ולהצליח לבכות. זה בזה נראה לי קשורים. ובאשר למעשים קונקרטיים, אנסה לחשוב על הזמן הקרוב - אני צריכה לעיין באיזה חוזה חשוב ולהבין אותו - כוחות ותעצומות נדרשים לשם כך; ארשום לעצמי לראות שני סרטים שהמטפל המליץ לי עליהם; התחלה קטנה, ליאת, שולחת לך ברכות חמות ולכל הקוראים, א.ה.