מנסה ...

לרוב מרפא מבינה שזה הכי נכון ...אם היה לי לאן ללכת זה היה טוב יותר קל יותר..אבל בנתיים גם במעט מטפלים שיש באזור שלי גם אלו שמטפלים בדיסוציאציות קשות אומר לי לא בבית ספרי...אולי זה קורבני אבל זה כואב כל כך ששוב ושוב אומרים לי בעצם בך אנחנו לא יכולים לטפל ...ממש מזון לחרדת ההתקשרות שגם ככה יש לי ....כבר משכנעת את עצמי שממש לא צריכה טיפול שיכולה לבד ..וכנגד רואה איך האכילה שוב נעשתה לא שפויה...אלוהים אבא שלי מנצח בכל סיבוב ... והזיכרונות הם כל כך כואבים ...תרפיית ידית הדלת או לא ..הם כאן ואני לבד איתם זה כל כך אכזרי ... ויש לי כוחות ואני חזקה ואני לא נשברת אבל כל כך צריכה מקום שאני יוכל לנוח להרגיש עטופה ..ואין ואולי זה שוב בגלל ההתקשרות הראשונית שלי שזה פשוט לא חודר ....למה הוא מנסה אותי כל כך הרבה ...אני עייפה ..ולא מתייאשת ולא מוותרת https://www.youtube.com/watch?v=p8ZofiG_gw8

לא מבינה את הקשר ....ולא בטוחה שיש כאלה מכונים באזור ... זה לא שאני קשה או שמי מהם חושב שאני אישית קשה ..רק שלא רוצים ואין נסיון וידע בdid זה כואב וזה טבעי שזה יכאב לי . שגם מי שכבר מטפל בנפגעות לא רוצה /יודע לטפל בדיסוציאציות ..אבל אני בטוחה שאמצא בסוף. סליחה עם הבאתי לכאן קושי גדול מידי . פשוט הפרדה הזאת והשיחזורים החדשים יחד זה קצת הרבה .

Did זה ממש לא הפרעת אישיות ..כשכתבתי על ההתקשרות זה כי מן הסתם ברור שההתקשרות הראשונית שלי לקוייה. אבל עדין אני נשואה שנים רבות ועם ילדים ...אין לי בעיה ביצירת קשרים כן יש לי חרדה מסויימת מנטישה ככה שכל הלא ששמעתי מאכילים את הפחדים . מצטערת שלא הובנתי .