שאלה בקשר לסיום המפגשים

שלום ליאת אפשר לומר שזרקתי את עצמי מהטיפול. אני לא יודעת מה אני מרגישה. מקווה שהוא לא כועס עלי ולא שונא אותי יותר מידי... אולי מרגישה בעיקר שאכזבתי וגם קצת התאכזבתי. איך הצלחתי להרוס או להרוג את הקשר הזה? בהתחלה זה היה מרגש מאוד, היו לי ציפיות לא הגיוניות לגבי כל העניין , רציתי מאוד להיות הכי אהובה הכי מיוחדת וכל מיני שטויות כאלו שגרמו לי לחוש אשמה ובושה למרות שמעולם לא אהבתי ואפילו לא חיבבתי אותו ובעיקר לא הצלחתי להתרגל לקונספט שאני באה ומספרת על עצמי דבר שמאוד זר לי, החלטתי שמטרת הטיפול להפוך אותי לאמא טובה ואוהבת. בתכלס דיברתי הרבה מאוד שטויות ושיתפתי באופן חלקי ביותר, זה היה מן טיפול חד צדדי כזה יותר ביני לבין עצמי... כמובן שתקוותי הנסתרות נכזבו ולא סתם נכזבו אלא יבשו ומתו לאט לאט איבדתי עניין בכל הדבר הזה, ועדין המשכתי לבוא למרות התחושה שהקשר הזה פשוט מת לגמרי, עדין קיוויתי שעצם זה שאני באה זה כמו מן תעודת ביטוח כזו לאמהות טובה, עד שהתפקחתי גם מזה...נראה לי שאולי אם הייתי קצת יותר אמתית הייתי יכולה לדבר על הרגשות שכן היו בהתחלה והיה צומח מזה קשר. אבל לא יכולתי אפילו שרציתי, לפעמים רציתי, אבל משהו בי גם לא רצה וזה היה חזק ממני . אני חשבתי שיציע שנקיים כמה פגישות ואז נפרד, אבל הוא כנראה שנמאס לו מזה שכל הזמן אני אומרת שרוצה לסיים אמר שנקיים פגישת פרידה אחת...ליתר דיוק שאני אחליט אם הפגישה הבאה תהיה פגישתנו האחרונה. כמה פגישות מקובל לעשות לפני הפרידה? האם בכלל יש כללים בעניין הזה?. תודה לך על ההקשבה.