דעות שונות
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
היי . אני עוסקת בענף עיצובי שיש מלא בעלי מקצוע קטנים שנזקקים לשירותיהם על הדרך. המורה שלי ציין שאחד מבעלי מקצוע שהוא מכיר עובד עם מחירים קצת יותר גבוהים ובדכ לא אוהב שמפנים אליו סטודנטים כי הם מבקשים הנחות כל הזמן ולא בראש שלו להכנס להתמקחויות ולהוריד מחירים לאנשים.. אמרתי שסבבה, טוב לדעת כי אם אלך לאדם הזה אני אחסוך מעצמי את מאמצי ההתמקחות על המחיר ואדע שאין מה לקוות להנחות איתו. מה שיציע אקנה את השרות במחיר שלו או אוותר. בדכ אני כן מנסה לבדוק מחירים ולהתמקח וגם משיגה הנחות פה ושם לפעמים. מבחינתי זאת פעילות שגרתית והגיונית בשוק כלכלי שבו יש נותני שירותים שמתחרים זה בזה וכצרכנית אני מחפשת הצעות משתלמות ממי שבוחרת לרכוש את השירות ממנו. זה נראה לי הווי מקובל ושגרתי בחוקי השוק הכלכלי. בחורה צעירה הביעה בפניי תפיסה אחרת שלדעתה להתמקח זה מביע זלזול באדם שמעריך את העבודה שלו בערך כלכלי מסוים ומצפה לקבל את הסכום הזה. לדעתה אם אני מנסה להתמקח כדי להוריד אותו מהסכום ולהשיג מחיר מופחת זה מביע זלזול באותו אדם ואם לא מתאים לי המחיר שלו אז שפשוט לא אפנה אליו לקנות ממנו. לדעתי זה לא מביע זלזול בכלל אלא מבטאת את זכותי הלגיטימית לנסות לבדוק אם ניתו להשיג מחיר נמוך יותר כי הרי בשורה תחתונה כסף הוא משאב שמחליף ידיים ונראה לי הכי טבעי להתמקח עליו. לא עניתי לאותה בחורה אבל הרגשתי מן חוסר בטחון ערעור של האמונה שלי בדרכי והרגשתי מבוקרת מהדעה שלה שלמעשה מכילה ביקורת על התנהלות כמו שלי... שואלת אותך האם לדעתך יש 'נכון/לא נכון' בנוגע להתנהלות מסוג התמקחות על עלות שירותים מול עסקים קטנים... וגם למה אני מרגישה ככה מעורערת וחסרת בטחון מול דעה שונה של האחר או ביקורת? אני רוצה להעצים את עצמי כך שדעות אחרים ששונות משלי לא יפריעו לי ככ. גם שמתי לב שבלימודים כשהתנהלתי בחופשיות ודומיננטיות יחסית במרחב הכללי אז היו אנשים בכיתה (דווקא הצעירים ממני ולא המבוגרים יותר ממני) שביקרו אותי ונידו למרות שלא עשיתי רע לאף אחד מהם. סתם הפריע להם שתפסתי מרחב בחופשיות... זה ערער לי את הבטחון החוויה של חוסר שייכות חברתית פתאום. והנקודות בהם קולטת אחרים מעבירים עליי ביקורת. אני משתדלת לא להראות כלפי חוץ את הפגיעות אבל קשה לי עם זה. מה דעתך על הכל?? איך מתמודדים עם הקשיים האלה בבטחון העצמי כשניצבים מול אחר שמבקר אותך/צוחק עליך/חושב אחרת ומשמיע את דעתו השונה בתקיפות מולך? איך ממשיכים לעמוד איתן ובטוח בלי להתערער ולחוש פגיעה בבטחון הפנימי והחברתי שלי? נמאס לי לחפש אישורים מבחוץ מאחרים. בגלל כל מיני דברים כאלה קשה לי עם בני אדם ולשהות במחיצתם. אני עושה זאת בלי הנאה ככ. קשה לי שמשקפים לי ביקורת במקום הבנה, דומות, והדהוד חיובי . איך מטפלים ברגישות שלי לנושא הזה??? כמו שאת בטח מתרשמת אני לא זקוקה ' לדבר על זה'. יש לי מודעות. אבל רוצה להתמודד יותר טוב. בלי לחוש ערעור פנימי
היי לך אניני לעיתים יש פער גדול בין מודעות לדברים לבין היכולת ליישמם ובדיוק לשם כך אנשים הולכים לטיפול או נעזרים- במציאות באנשי מקצוע. אני שומעת שאת "יודעת לדבר על זה" כפי שכתבת אבל אז את רוצה עיצה פרקטית ומעשית למשהו שהוא מאד רגשי... תוהה איזו עיצה בעצם היית רוצה לקבל ממני? עיצה שבה אכתוב : "אל תקחי ללב דעות אחרים" תעזור? אני מקווה שאת מבינה מה אני מנסה לומר. אני מנסה לומר ש...מילים כאלו הן ריקות מתוכן וכדי לעזור באמת צריך אדם שמכיר אותך, שיודע על מה הדברים מתיישבים אצלך שיכול לעזור דרך חוויה שאינה ריקה מתוכן. אני כן יכולה לומר לך שברמה רחבה יותר את מתארת חוויה שהרבה אנשים חווים, אנחנו אנשיים, כלומר- חברתיים במהותנו ולא פשוט להרגיש ברמה הכי בסיסית שסותרים אותנו כי לפעמים זה גורם לנו להרגיש דחויים או לא אהובים, אז חוויתך מובנת, כיצד לעבוד עליה? את זאת רשמתי למעלה ליאת