נקמה מצד אבא
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
יש לי אחות גדולה אשר קבלה מההורים דירה מיד כשהתחתנה. חמש שנים אחר כך אני התחתנתי ועד היום מזה 22 שנים אני חיה בשכירויות ומצבי הכלכלי אינו טוב. הוריי בעלי אמצעים ואף פעם לא הבנתי מדוע לא קנו גם לי דירה. רק לאחרונה בעימות שערכתי עם אבי על הנושא התחוור לי שמאחר ואני הייתי המרדנית ועזבתי את הבית בגיל 25 (שנה לאחר מכן התחתנתי) למרות אי הסכמתו לנושא, הוא לא קנה לי דירה או במילותיו שלו " אם היית נשארת בבית הייתי קונה לך דירה!" אבי עלה לארץ בגיל 22 מטורקיה. אולי זה מסביר את נקמתו. שאלתי היא- איך להתייחס לאב שנוקם בך? לאבא רשע וחסר לב ?אם זה לא היה אבי הייתי מתרחקת מצד שני זה קשה לביצוע אבל הכאב שלי גדול. מה היית ממליצה לי לעשות?
היי נורית את בוחרת במילים מאד קשות כדי לתאר את מעשהו של אביו:" נקמה", "רשע" "חסר לב" ועוד בעוד שאני שומעת בעיקר הבדלי מנטליות ביניכם ופערים בינדוריים שע"פ תפיסתו אם את הולכת בדרכו- תקבלי ואם לא- אז לא. אני חושבת שכשמסתכלים על הדברים כך אפשר יותר להבין את החלטתו וכן אפשר להבין גם אותך בתור בת "הדור החדש". אולי אפשר לדבר עם אבא על הפער הזה ביניכם בתפיסות אבל לא ממקום מאשים וכזה "שנוקם בחזרה" גם לא ממקום שרואה בו אדם נוקם, מצד שני כן ממקום שמסביר מה את מרגישה למול החלטתו, לדבר בעצם על הפער הבינדורי ועל הציפיות שלו ממך לעומת מה שאת מרגישה כלפיהן. ליאת
מנהל פורום פסיכותרפיה
