האם מדובר בOCD הפרעת אישיות או פרפקציוניזם

שלום, בעלי בן 40 ויש לנו ילד אחד. אין ספק שהוא פרפקציוניסט וכל פעם שהוא עושה משהו ולא הולך לו מתעצבן עד לזריקת חפצים והתקפי זעם. בנוסף אם מישהו אחר עושה זאת לא בסטנדרטים שלו גם כועס. אין לו קשר עם החברים ולרוב נמצא מול המחש כל היום ולילה (בעבודה) וגם בשעות הפנאי. מפריע לו אם הכלבה של אחותי נשארת אצלנו, מתעצבן שדורשים על השטיח עם נעליים, אם המגבת של הידיים נופלת על הרצפה המטונפת איפה שעבר הכלב. אם מישהו נגע בפלאפון ואחרי זה נגע בכביסה של הילד. הוא רוב הזמן כועס גם בנהיגה מתעצבן שכולם עושים לו דווקא. עם המשפחה שגם לא מתחשבים בו אף פעם כלומר אפשר להתחיל את הבוקר עם חיוך ולאחר משהו בלתי צפוי (ותמיד יש משהו) פתאום משנה מצב רוח וכועס והאנרגיות בבית שליליות מאוד. בתור אישתו תמיד מנסה להרגיע או לדאוג לסביבה סטרילית בין אם זה ניקיון ובין אם זה ממצבים שיכולים לעצבן אותו אך הכללללל מעצבן אותו תמיד. אינני מעוניינת לדאוג לסביבה כזו יותר והרגעים השמחים והרגועים איתו כבר כמעט אינם קיימים. זה הגיע למצב שאני מעדיפה שהוא לא יקח חופש מכיוון שגם אם עושים משהו מהנה כמו ללכת לבריכה הוא מתעצבן מהסובבים הלא מתחשבים והחצופים ואז היום כבר נהיה מיום דל כיף ליום של סבל. ניסינו ללכת לטיפול כמה פעמים אך התשובה היא תמיד אני אשתדל אבל זה קשה לי ואני באמת מאמינה לו שהוא מתוסכל ואין לו את הכלים אך אני חוששת שעם השנים זה יגרום לנו להיפרד. האם יש פתרון? האם זו באמת הפרעת אישיות? יש לציין שהוא גדל בבית שעיקר העיסוק הוא ניקיון וסדר וכי אסור לשבת על הספות וצריך לחלוץ נעליים בכניסה ואסור להיכנס לחול כי זה מטונף. תודה