מתבייש במעשי אימי ולא יודע מה לעשות
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
אמי עבדה אצל חברים טובים שלה (מכירים כ 40 שנה) בעסק ב 3 שנים האחרונות. מתברר שבמשך שנתיים היא גונבת מהם כסף. כל פעם 100, 200 שח..אולי גם יותר, זה כרגע אינו ברור כל כך. סך כל הכסף שנגנב מסתכם בכמה עשרות אלפים. חרב עליי עולמי ואני מתבייש מאוד במעשים שלה. אני בשוק טוטאלי ולא יודע מה לעשות. אני חושב על זה כל יום כל שעה, לא רק בגלל ההשלכות המשפטיות שיכולות להיות. אני מרגיש נבוך ומבוייש שאימי הגיעה למצב כזה. אני מרגיש רע וחסר אונים. ההרגשה שהדימוי "שאמא כבר לא תהיה בעיני כמו שהיא היתה" עד למה שקרה אוכלת לי כל חלקה טובה בגוף. חשוב לציין שאני ביחסים טובים איתם ואין להם כל טענה אליי וגם דיברנו מספר פעמים אך נשארתי ללא מילים. אני לא יודע מה לעשות. לא מפסיק לחשוב על זה יום ולילה. מה עושים? איך לדבר עם אמא? ברוך או ברוגז? אחרי הכל היא עדיין אמא שלי ואין מישהו שאני אוהב יותר בעולם מאמא אך מה שקרה גורם לי לקונפליקט מאוד קשה. בראש ובלב. מה עושים? תודה
היי רועי חשוב אולי להבין קודם כל שמה שקרה מבחינתך אכן "מרסק" במובנים רבים. מרסק את הדימוי של אמא בעיניך עד היום את החוויה הפנימית שלך מולה ועוד. ההבנה הזו חשובה כדי לתת לגיטמציה פנימית למה שעולה כעת אצלך מבחינה רגשית בין אם זה כעס או עצב או חשיבה בלופים על הנושא... כל מה שקשור לסוג של אבל, כי בעצם זה "להתאבל" על משהו חשבת שהוא אחד וגילית אחר. יחד עם ההתאבלות אולי תוכל להכיר בכך שלאמא יש כנראה חלקים שונים חלק אחד בה הוא המעשה שעשתה וחלקים אחרים בה, אלו שאתה אוהב קשור ומעריך - עדיין קיימים. תימצתתי פה תהליך שיכול להמשך טיפול שלם ולכן אם אתה חש שהדברים אינם מרפים אולי כדאי לפנות לטיפול רגשי בנושא, ליאת