שכחה אותי ........................................

כשאני מגיעה למטפלת שלי ( הקליניקה בביתה) היא מחכה לי. החדר מוכן. כשיש צורך ממוזג. הקלסר שלה שם עם שמי + תאריך. היא פותחת את לי הדלת בחיוך לאחר נקישה אחת קטנה. אתמול דפקתי, והיא ענתה "כן?" מאחורי דלת אטומה. כשפתחתי, היה נראה "שתפסתי" אותה ברגע כזה שהיא סתם אישה בביתה, ולא המטפלת שלי. היא שכחה שאני צריכה לבוא. היא התנצלה , ונכנסה ל"תפקיד" בקלות. השיחה היתה טובה לא על השכחה שלה, אלא על שכחה של אחרים, ולא הוזכר כמעט מה שקרה. יותר בגלל שאני אמרתי שזה בסדר, וזה קורה. אבל חבל שזה קרה. כי אני כזאת ששוכחים אותה, כמעט. לכן אני משלמת כסף כשאני רוצה שלא. אבל גם אז זה לא ברור כל כך , מסתבר. הייתי נחמדה, והייתי סלחנית, ושוחחתי על דברים שתכננתי לדבר. היא רק בן אדם , אני יודעת. וזה בסדר. גם לי קרה ששכחתי, אבל לא אותה. רק אותי.

זה בסדר שאת מבינה זה מראה על בגרות ואנושיות ויחד עם זה יש מקום לדבר על הרגשות הלא נעימים שזה העלה בך ..ללמד אותך לא לשכוח אותך .. גם אם זה כעס ותסכול ואכזבה והרגשת נטישה וכל מה שעלה בך אל תבטלי רגשות שלילים בגלל שאת מבנה אותה , לכן הטיפול זה כל כך חשוב !!! ואת יודעת בפעם הראשונה שהמטפלת שכחה אותי זה היה ורף וגשם וקר וגם אני הבנתי ודווקא אהבתי כי זה הזכיר לי שהיא רק בן אדם כמוני לא שונה בהרבה ממני .

אהבתי : היא רק בן אדם כמוני לא שונה בהרבה ממני .

אם זה היה קורה למטופל (שהיה שוכח להגיע ) היו אומרים בודאי אקטינג אאוט ואם זה קורה למטפל? (ואגב, לוקח זמן רב לתגובות להפתח)