ליאת יקרה.........................................

נחמד ששאלת לשלומנו... אני חושבת שלי מאז שהתשובות התרחקו להן, כלומר הזמן שעובר מרגע השאלה לתשובה מעט רחוק לי, אז לפעמים פשוט לא כותבת לך. אני יכולה רק לומר לך שעצוב לי מאוד בתקופה האחרונה ומרגישה שבשנה האחרונה משהו תקוע בטיפול וחבל..היא הבטיחה שתעזור וניסתה קצת בפגישה האחרונה אבל עדיין תקוע מאוד...המקום שבחרה עדיין "רועש" לי מדיי....ושונה מאוד ממקומות אחרים שהיינו בהם.... מה שלומך?

לדעתה התקדמתי השנה.....לדעתי לא ממש, כי נשארתי עם כאב והשאלה אם הוא ילווה אותי כל חיי? היא מנסה....ידוע לשתינו שהמקום הפיזי שבו מתקיימות הפגישות שם קשה לי להתחבר אליו......יושבת על כיסא מולה די סגורה ומדברת יותר על אחרים וכל מיני דברים ולא מסוגלת להגיע לספה שפעם במקום הקודם הגעתי לשם...הספה הזו שונה כל כך ובחוץ מקום סואן ולא שקט......הלעולם נגזר על אדם להרגיש עצוב מבפנים??????