הפרעות חרדה

דיון מתוך פורום  פסיכותרפיה

15/07/2003 | 15:22 | מאת: דניאלה

לכבוד דר' גידי רובינשטיין, שלום רב, אני פונה אלייך בעבות הכתבה שפורסמה באתר "יופי" בנושא התקפי חרדות ופוביות. אימי סובלת מהתקפי חרדה כבר קרוב ל – 20 שנה. הכל התחיל כאשר אביה, שהייתה קרובה אליו מאוד, נפטר. ההתקף הראשון ארע בהלוויתו, והיא נלקחה לבית החולים ומאז היא מתרוצצת בין רופא לרופא, אם זה רופא משפחה, פסיכיאטר, נוירולוג וכו', מה רק לא ניסינו, ואף אחד לא מוצא לה טיפול מתאים. אף אחד גם לא על כך שהיא סובלת מהפרעות חרדה. היא הייתה כל הזמן מתלוננת על הרגשה מאוד לא טובה, שהיא מרגישה שהיא הולכת למות, ניא הייתה מבקשת מאיתנו ללוות אותה לעבודה, היא לא נכנסת למקומות כמו קניונים, חנויות גדולות, אוטובוסים. אף אחד לא ידע מה קורה איתה, עשו לה את כל הבדיקות האפשריות והתברר כי פיזית הכל אצלה בסדר. רק לפני כשנתיים אני החלטתי קצת לחקור את הנושא וניתקלתי במאמר על הפרעות חרדה והבנתי שבדיוק מזה אימי סובלת. כשפנתה לרופא משפחה וסיפרה לו על כך הוא אמר שזה נכון והפנה אותה פעם נוספת לפסיכיאטר, שכמובן נותן לה טיפול תרופתי, בכל פעם מגדיל את המינון וכל אימי כל חייה על תרופות. ההתקפות האלה משפיעות מאוד על איכות חייה של אימי ושל כולנו במשפחה. אימי אישה משכילה ואינטליגנטית, בת 45. וההפרעות האלה פשוט הורסות לה את החיים. הבקשה שלי היא אם אתה יכול להמליץ על רופא או על טיפול כלשהו שיוכל לשפר את מצבה.

לקריאה נוספת והעמקה
16/07/2003 | 09:37 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום דניאלה, על רופא אינני יכול להמליץ מפני שבפורום זה קיים איסור פרסום מסחרי. הטיפול התרופתי בהתקפי חרדה מתחלק לשניים: תרופות ממשפחת הבנזודיאזפינים ותרופות ממשפחת SSRI המעכבות ניצול חוזר של סרוטונין במוח והן משמשות לטיפול בדיכאון, חרדה וחלקן גם לטיפול בהפרעות כפייתיות. התרופות מהמשפחה הראשונה מתאימות רק לשימוש נקודתי לפי הצורך ושימוש סדיר בהן גורם התמכרות נפשית וסבילות פיזית. הקבוצה השנייה מיועדת לשימוש סדיר וארוך-טווח והוא נועד להפחית את רמת החרדה באופן כללי. הטיפול הפסיכותרפויטי (שיחות) בחרדה מאופיין ע"י שתי גישות: הגישה ההתנהגותית-קוגניטיבית והגישה הפסיכודינאמית (פירוט ראו בעמוד שאלות ותשובות בדף הבית www.gidi.home-page.org ). הראשונה עוסקת בלמידת טכניקות הרפיה המתורגלות תחילה במצבי דימיון מודרך ובהמשך עם הופעת התקף החרדה או לפניו, כאשר ידוע איזה גירוי מעורר אותו, ובשינוי דרכי החשיבה (למשל, טיפול בפחד מפני הפחד המאפיין אנשים הסובלים מהתקפי חרדה). הגישה הפסיכודינאמית היא פיתוח מודרני של הגישה הפסיכואנליטית והיא מתייחסת אל החרדה כאל סימפטום שאין לטפל בו באופן ישיר אלא מתייחסת אל האישיות בכללותה ואל הסיבות להתקפי החרדה. גישה זו מתנגדת לטיפול בסימפטום עצמו הואיל ולטענתה גם אם הטיפול יצליח לזמן מה, הסימפטום צפוי לחזור או להתחלף בסימפטום אחר כל עוד לא מטפלים בשורשי הבעיה. קישור למאמר אליו את מתייחסת: http://doctors.co.il/magazine/article-view/464/ בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין

מנהל פורום פסיכותרפיה