משהו אחר...

שלום גידי. שמי נטע, אני בת 26. כבר הרבה זמן שאני מחכה שתגיע התשובה לשאלה מה אני רוצה להיות שאני אהיה גדולה. בזמן האחרון אני חושבת לכיוון פסיכיאטריה. מה שלא ידעתי וגיליתי בשבוע האחרון זה שזה אומר ללמוד רפואה. כלומר מסלול לימודים ארוך מאוד שלהתחיל אותו בגיל שלי זה די מאוחר וידרוש ויתורים גדולים. אנשים שאני מספרת לה על זה שואלים אותי למה לא פסיכולוגיה. ואני בעצם לא יודעת לתת להם תשובה כי אני לא יודעת איפה עובר הגבול. וגם אחרי שגלשתי באתר הרופאים ראיתי שיש גם פסיכולוגיה קלינית, ויש גם פסיכותרפיה שלא רק פסיכיאטרים מטפלים בה... בקיצור יש לי קצת בלאגן והבקשה שלי היא אם תוכל לעשות לי קצת סדר בדברים ולספר לי מה כולל כל תחום, ומה זה אומר לעבוד בתחום הזה, כי אני חוששת שיש לי מין תמונה כזאת בראש של מה זה להיות פסיכיאטר או פסיכולוג, ואולי זה בכלל לא כמו שאני חושבת... תודה, נטע.

התשובה הכי פשוטה לשאלה שלך היא שפסיכיאטר הוא קודם כל רופא המתמחה בפסיכיאטריה. כלומר בתחום מחלות והפרעות הנפש. בתפקידו זה הוא מוסמך לרשום תרופות לצורך הטיפול. דבר שפסיכולוגים לא רשאים לעשות. יש פסיכיאטרים המתמחים בפסיכוטרפיה ואז הם מטפלים טיפול פסיכוטרפי בנוסף על עבודתם כרופאים. פסיכולוג קליני אמנם מטפל בהפרעות נפשיות בהתאם לאסכולה המקובלת עליו אך אינו רושם תרופות.

שלום נטע, אכן פסיכיאטר הוא בראש ובראשונה רופא ונדרש להשלים קודם כל לימודי יסוד ברפואה ואח"כ להמשיך בהתמחות הנמשכת 5 שנים. חלק מהפסיכיאטרים, בהחלט לא כולם, עוסקים גם בפסיכותרפיה, כלומר בטיפול ע"י שיחות, אך מה שמייחד את המקצוע הוא הטיפול הביולוגי (לרוב בעזרת תרופות). אם מה שמושך אותך הוא טיפול נפשי באנשים בעזרת שיחות, הרי תקבלי לכך הכשרה מתאימה יותר בלימודי פסיכולוגיה קלינית או עבודה סוציאלית קלינית, מסלולים שהם יותר קצרים ואינם מלווים כלל לימודי רפואה. יש רק לציין שמעט מאוד אנשים מתקבלים למגמת פסיכולוגיה קלינית לתואר שני וההכשרה המקצועית גם היא ארוכה ואינה קלה, ואולם אכן אם רצונך לטפל באנשים בעזרת שיחות בלבד, פסיכיאטריה היא מסלול בעל מיותרות ניכרת. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין