דיכאון

דר' שלום, אני בן 23, וכבר תקופה של חצי שנה אני מרגיש הרגשה ממש מוזרה. כל זמן בלתי ברור משתנה לי המצב רוח בצורה קיצונית. בזמן האחרון אני יכול ממש להרגיש איך זה מגיע, גם לטובה וגם לרעה. לפעמים אני מרגיש ממש מצויין, שבועיים של שמחה ואופטימיויות, אני יוצא מבלה ומרגיש מעולה ואז כאילו משום מקום נוחתת עלי הרגשה של דיכאון, עייפות ופאסימיות, אין לי כח לכלום, אני עייף יותר מהרגיל ומאבד את שמחת החיים. אני יודע שאין סיכוי שאני אלך לפסיכולוג ובעיקר כי אני לא רוצה להכנס לשום טיפל תרופתי. אני כל הזמן מקווה שזה פשוט יחלוף או שאני יעזור לעצמי איכשהו אבל כל פעם מחדש מגיעה תקופת הדיכאון המעצבנת הזאת !! אני מרגיש שהמצב הוא לא קיצוני, אין לי מחשבות התאבדותיות או כאלה בזמן הדיכאון, אבל אני פשוט לא יכול להתרכז ומרגיש כאילו משהו משגע אותי ומעיק לי על המחשבה !! רציתי לדעת מה הסיכוי שזה משהו שיחלוף, או אולי אם יש משהו שאני יכול לעשות לבד כדי להפסיק את זה . תודה.

שלום רב לך, למרות שכתבת שאין סיכוי שתלך לפסיכולוג ושאתה לא מוכן לקחת תרופות, כדאי לך לפנות לרופא המשפחה בקופת חולים ולהסביר את הבעיה. אם זה אכן דיכאון בודאי יפנו אותך לטיפול תרופתי. אז, הבחירה בידך, לטפל או לא לטפל. העניין הוא שדיכאון לא מטופל בדרך כלל מחמיר. טפל בעצמך מה שיותר מהר ואל תזניח. לא בכל מצב דיכאוני יש מחשבות אובדניות, יש גם דיכאון קל, אבל גם הוא לא תענוג גדול ואם אפשר בלעדיו זה בודאי עדיף.

אני מצטרפת לכל מילה של שמחה, גם אני סרבתי במשך הרבה שנים לקבל טיפול תרופתי ורק סבלתי. חבל על השנים היפות

שלום מיקי, אתה מתאר חילופי מצב-רוח קיצוניים, שהדרך היחידה שאני מכיר להתמודד עימם היא בעזרת טיפול מקצועי, תרופתי, שיחתי או שילוב של שניהם. אילו היה מדובר רק בדיכאון, אנו מכירים את התופעה של החלמה ספונטאנית והיה סיכוי מסוים שהוא יחלוף מעצמו. מה שאתה מתאר מבטא נטייה בסיסית מאוד באישיות ואני במקומך בהחלט הייתי שוקל פנייה לטיפול מקצועי ובודק האם ההתנגדות הנחרצת שלך לטיפול אינה מהווה חלק מהבעיה, התנגדות שיש לברר אותה בתחילת הטיפול. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין

מיקי זה נשמע כמו הפרעה דו-קוטבית, ברמה זו או אחרת אתה חייב לפנות לטיפול פסיכולוגי ואז, במידה ויתגלה צורך, יפנו אותך לפסיכיאטר להתחלת טיפול תרופתי. אני יודעת שהמילה "פסיכיאטר" מרתיעה הרבה אנשים אך אם תפנים ש- 80% מהאנשים שנמצאים בטיפול פסיכולוגי - נוטלים גם תרופות אולי תחשוש פחות. התרופות רק עוזרות לשיפור ההרגשה, כפי שאקמול מקל על כאב ראש. אין ממה לחשוש. לא מתמכרים. מומלץ מאוד. אצלי בעבודה, כל אדם שלישי נוטל תרופות פסיכ' מסוג זה או אחר ומדובר באנשי הייטק מוצלחים ומאושרים..