התמכרות לעצלנות

אני צעירה מאוד,בחורה מאוד שמחה אין לי מה להיות בדיכאון כי אני רזה אני יפה ,יש לי בגרות מלאה , ואני מרגישה טוב מאוד אני ממש לא בדיכאון וגם לא בדיכאון סמוי. ואין לי סכיזופרניה ולא חרדות ושוב אין לי דיכאון. אבל אני מאוד עצלנית . העצלנות הייתה תמיד אבל החמירה מאוד מאז גיל ההתבגרות משום שכשהייתי מתעצלת אז הייתי נהנת להתעצל ,אני מכורה להנאה שבלהתעצל ולחשוב ולא לעשות. ההתמכרות הזאת הובילה אותי לנזקים קשים על חיי ועל סביבתי. ואני רוצה להיגמל מזה אבל כשאני מנסה להיגמל ועושה דברים אז מופיעה אצלי תסמונת גמילה שמתבטאת בסבל ובילבול תוך כדי מעשה וזה מייאש אותי ומביא אותי לחוסר שקט ועצבנות בלתי נסבלת כמו שאדם מתעסק בברגים קטנים ואין לו סבלנות ומתחיל להתעצבן. ההתמכרות שלי היא לעצלנות משום שבדקתי אפשרויות לדיאגנוזות אחרות ושום דבר לא מתאים לי אלא מה שהכי מתאים זה התמכרות קשה לעצלנות . אני שואלת האם התמכרות לעצלנות היא דבר שמוכר (זאת אומרת האם המחקר על ההתמכרות נתן שם לתופעה הזאת כבר ) איזה תרופות יכולות לעזור לי להיגמל מהעצלנות ? בפסיכותרפיה לאן המטפל צריך להגיע כדי לעזור לי להיגמל ?

שלום רב לך, לדעתי חסרים פרטים יותר ספציפיים על מצבך שבלעדיהם קשה יהיה להבין מה בדיוק קורה לך. במה בדיוק מתבטאת ההתמכרות לעצלנות? מה קורה לך במשך כל היום? מתי את קמה בבוקר ומה סדר היום שלך ? האם את עובדת ? האם יש לך חיי חברה? האם את כל היום בבית בחוסר מעש? אם תוכלי קצת יותר לפרט אולי יהיה ניתן יותר לעזור לך. אם המצב הזה מפריע לך, אולי הפתרון הוא לפנות לטיפול פסיכולוגי. המטפל ישמע ממך את הבעיה בצורה מפורטת, ינסה להבין את שורשיה ואולי להציע לך דרכים לצאת מן המצב

שלום ליטל, אינני מכיר אבחנה רישמית של "התמכרות לעצלנות" ואני גם חושב שהאבחנה אינה חשובה כאן. התופעה הקרובה ביותר שמוכרת, גם היא לא כאבחנה, אלא כתופעה נפשית היא דחיינות (ר' כתבה בנושא באתר זה: http://doctors.co.il/magazine/article/439/ ). בעצם, ע"י כך שאת מתעצלת את בוודאי דוחה משימות חשובות וייתכן שלכך יש השלכות שליליות. הטיפול בדחיינות הוא כמובן אישי מאוד, הוא אינו כולל טיפול תרופתי אלא רק שיחות ויש להבין מה עומד מאחוריה. למשל, האם את מפחדת להצליח או מפחדת להיכשל? מה היו הנורמות המשפחתיות בעניין הישגיות, חריצות וכו'? מה את מפיקה מהדחיינות ואיזה תפקיד היא ממלאת בחייך במישור הלא מודע? על כל אלה ניתן לדבר בטיפול פסיכולוגי. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין