מאוכזבת ממין העובר

דיון מתוך פורום  פסיכותרפיה

06/09/2003 | 09:20 | מאת: איה

ד"ר שלום, לפני כשבוע נודע לי בבדיקת אולטאסאונד, שיש לי בת שנייה. חוץ מהעובדה שהתאכזבתי, מאז אני מרגישה אי שקט, אפילו דיכאון קל, וכמעט מידי לילה יש לי סיוטים הקשורים לעובדה שיש לי בת נוספת: רוב החלומות קשורים בנשים שונות שאני מכירה, ואני רואה בחלום שיש להן בן או שנולד להן בן ואני מרגישה רע מאד וסובלת מתופעות שונות של אי שקט בלילה כתוצאה מכך. גם בעלי אמר לי שהוא רואה שהשינה שלי לא שקטה, וזה בוודאי קשור לעובדה זו. בנוסף לכל זה, גם היחס כלפי בעלי מאד השתנה, הערכתי אליו ירדה, הגבריות שלו נפגמה בעיני, שכן מבחינתי גבר שלא מסוגל להוליד זכרים אינו נחשב גבר בעיני. אני יודעת שזה נשמע נורא ויתכן כי יהיו הרבה מקטרגים לתוכן הודעה זו, אבל זה נובע מחינוך שקיבלתי, ממה שרוב הסביבה משדרת, שהיא מצפה לבנים, ואני מושפעת מסביבה זו. העובדה היא שכרגע אני מאד סובלת מהמחשבות הכואבות האובססיביות סביב עניין זה, ואפילו שקלתי, כרגע באופן תיאורטי בלבד, לבצע הפסקת הריון (אחרי שהריון זה הושג בקושי רב לאחר נסיונות כושלים במשך חודשים רבים), ולנסות להיכנס שוב ושוב להריון עד שיושג הריון עם עובר ממין זכר. כיצד עלי להתמודד עם תופעה זו?

לקריאה נוספת והעמקה
06/09/2003 | 15:39 | מאת: ננסי

איה כתב/ה: > > ד"ר שלום, > לפני כשבוע נודע לי בבדיקת אולטאסאונד, שיש לי בת שנייה. חוץ > מהעובדה שהתאכזבתי, מאז אני מרגישה אי שקט, אפילו דיכאון קל, > וכמעט מידי לילה יש לי סיוטים הקשורים לעובדה שיש לי בת נוספת: > רוב החלומות קשורים בנשים שונות שאני מכירה, ואני רואה בחלום שיש > להן בן או שנולד להן בן ואני מרגישה רע מאד וסובלת מתופעות שונות > של אי שקט בלילה כתוצאה מכך. גם בעלי אמר לי שהוא רואה שהשינה שלי > לא שקטה, וזה בוודאי קשור לעובדה זו. > בנוסף לכל זה, גם היחס כלפי בעלי מאד השתנה, הערכתי אליו ירדה, > הגבריות שלו נפגמה בעיני, שכן מבחינתי גבר שלא מסוגל להוליד זכרים > אינו נחשב גבר בעיני. > אני יודעת שזה נשמע נורא ויתכן כי יהיו הרבה מקטרגים לתוכן הודעה > זו, אבל זה נובע מחינוך שקיבלתי, ממה שרוב הסביבה משדרת, שהיא > מצפה לבנים, ואני מושפעת מסביבה זו. העובדה היא שכרגע אני מאד > סובלת מהמחשבות הכואבות האובססיביות סביב עניין זה, ואפילו שקלתי, > כרגע באופן תיאורטי בלבד, לבצע הפסקת הריון (אחרי שהריון זה הושג > בקושי רב לאחר נסיונות כושלים במשך חודשים רבים), ולנסות להיכנס > שוב ושוב להריון עד שיושג הריון עם עובר ממין זכר. > כיצד עלי להתמודד עם תופעה זו? איה, לא חינוך ולא בטיח....את סתם מטומתמת. יותר טוב שתחשבי על כך שתלדי ילדה בריאה, תפסיקי עם השטויות. על איזה חינוך את מדברת? איפה, מה? צריך חינוך כדי לאהוב ילד? איך בכלל את מעלה דבר כזה לשיחה? ננסי

06/09/2003 | 16:04 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום איה, אני חושב שהכנות שלך ראויה להערכה, בייחוד כשצפית תגובות קשות להודעה. קשה לי מאוד לשמש משקל-נגד לחינוך שקיבלת דרך הרשת. המלצתי לך שתפני לייעוץ פסיכולוגי. נראה לי שהפוטנציאל לדיכאון היה שם תמיד, אך עכשיו הוא פרץ החוצה. הייתי גם בודק את האפשרות להרגעת הסימפטומים ע"י טיפול תרופתי, אך אינני פסיכיאטר ואינני יודע אלו תרופות נגד דיכאון בטוחות בזמן היריון. על כל פנים, לא נראה לי שזה דבר שכדאי שתעברי אותו לבד ונראה לי שאת זקוקה לעזרה של איש מקצוע. באמת נכנסת כאן למעגל של הרס עצמי כי את "מסרסת" גם את בעלך שיכול לשמש מקור לתמיכה בעת צרה ובכך את פוגעת בעקיפין בעצמך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין

06/09/2003 | 16:11 | מאת: אורלי

מדוע את מאשימה את בעלך, אני ממש לא בטוחה שהגבר הוא זה שאחראי למין היילוד, אם כי אני מודה שאיני בטוחה. הייתי מפנה את השאלה לגידי- האם הגבר, או האישה, אחראיים למין היילוד? בקריאה ראשונה די הזדעזעתי, ואולם אני מבינה כי אין האשם בך אלא דברים שהוחדרו בך עם השנים ושספגת מהסביבה. וחבל שכך. אני כולי תקווה כי אם וכאשר בנךייוולד במז"ט, תוכלי להעניק לו את כל האהבה שבעולם כך שלא יגדל עם התחושה שלא היה רצוי. לצערי אני חוששת כי לא כך יהיה. אני מניחה שקשה יהיה לך להימנע מלהעביר לבנך את תחושותייך, שייתכן שאף את גדלת עם דומות להן. זה ככ מצער מה שאת כותבת. אני רוצה להזכיר לך כי לולא היו בנות בעולם, גם לא היו בנים.... אין לי מושג איך משרשים דעות קדומות כאלה, ואני מחכה בעניין לשמוע את תגובתו של גידי אלייך.

06/09/2003 | 19:47 | מאת: עוברת אורח

כן, ככל הידוע לי, היום הציפייה לבנים זה כבר פאסה (נחלת העבר). רוב הנשים והזוגות מעדיפים היום דווקא בנות! בנות בדר"כ יותר קל לגדל, שלא לדבר על כך שבנות לרוב יותר קשורות למשפחה. בכלל, בנות "שוות" פחות מבנים, אם לא יותר. הרי נשים הן המין החזק באמת. בכל מקרה, זה לא נתון לבחירה, וגם אם יש אכזבה קלה ממה שמקבלים (ואני מכירה משפחות של שש בנות בלבד, או ארבעה בנים בלבד), צריך לשמוח ולקבל מה שאלוהים נותן באהבה. זכרי, יש לא מעט אנשים שלא זוכים לילדים כלל.

06/09/2003 | 20:21 | מאת: עוברת אורח

06/09/2003 | 22:45 | מאת: יהל

איה, אני, בניגוד לכולם פה, מאוד מבינה את תחושותייך. זכותך לרצות בבן וזכותך להתאכזב שלא כך יצא. קשה לי מאוד להמליץ לך על הפסקת הריון. אני עברתי את זה בשלב מתקדם וזה לא קל בכלל, גופנית ונפשית. אם את חושבת להוליד עוד ילדים בעתיד, אולי תנסי להאמין שבפעם הבאה יהיה לך בן וזה יתן לך כוח להמשיך את ההריון הנוכחי. אל תיפגעי ואל תתייחסי לכל מי שמגדיר אותך כ"לא נורמלית" או מטומטמת. את ממש לא כזאת. ההיפך הוא הנכון. אני רק מקווה ומאחלת לך שמצבך הנפשי יתאזן במשך הזמן. במידה ותשקלי הפסקת הריון ברצינות, תכתבי לי ואני אספר לך כמה דברים (שלא בדיוק יעודדו אותך בכיוון) תרגישי טוב חמודה והרבה בריאות

07/09/2003 | 18:52 | מאת: אורלי

אני לא חושבת שיש כאן עניין של צדק או אי צדק. מובן שתחושות הן דבר לגיטימי. את השורשים לתופעה יש למצוא בחברה,, בחינוך הפטריארכלי וכו'. הבן שייוולד הוא שייגזר עליו לחוש את חוסר האהבה, למרבה הצער, ולשלם את המחיר. אני.

08/09/2003 | 08:41 | מאת: טלי

לאיה אני מאוד מבינה אותך בהריון השלישי (כשבקודמים היו לי בנים) אמרו לי שיש לי בן וכמוך מאוד התאכזבתי ואפילו שקלתי לסיים את ההריון יש לי בעל שאני אוהבת ומשתפת אך באכזבה זאת מצאתי את עצמי לבד אם עצמי הרבי נשים במצבים מסויימים רוצות להחליט בעצמם הילד שלי נולד והוא מאוד מיוחד דרכו הבנתי שלא משנה מה מין הילד ומאוד חשוב הקשר איתו בדרך כלל יותר כייף לגדל בנות ואני מאוד מקנא בך אך לא הייתי מחליפה את הילד שלי באחר וילד שני זה מתנה מאוד מבורכת לגבי טיפול פסכולוגי מאוד ממהרים לשלוח אנשים לפסיכולוג זמן הריון הוא מאוד רגיש ואם מוספים לזה קצת תבלין מבחוץ כמו פסכולוג יכולים לצוץ שדים עתיקים שלפעמים מזמן לא רלוונטיים כל מה שתעשי תהיה הדבר הכי נכון לרגע נתון ואת תזכרי את זה אחרי זה כדי לא להאשים את עצמך לפעמים האכזבות בחיים מביאים למקומות חדשים שאם לא היינוו מתאכזבים לא היינו מגיעים למקומות היפים הללו

09/09/2003 | 00:01 | מאת: מיכל

כל הכבוד על הדברים שכתבת!

09/09/2003 | 16:16 | מאת: יונית

שלום לך, לפני 21 שנה נולדה לי בת שניה. אני זוכרת שיותר מאושרת ממני לא היתה אבל בעלי בכל זאת התאכזב בלידה שאמרו לו בת. (אז לא עשו אולטרסאונד) אני זוכרת שהרופא שיילד אותי לקח את בעלי לצד ואמר לו: "תבדוק את התינוקת שלך יש לה 10 אצבעות בידיים וברגליים והיא בריאה לחלוטין. אתה יודע כמה ילדים נולדים בכל ערב עם פגם כלשהו ו/או מתים במהלך הלידה? כאשר בעלי שמע את זה הוא פשוט הרים את עניו לשמים ואמר תודה אלוהים. אני מאחלת לך מכל הלב ילדה כזו ולכל אמא בישראל אין נשמה טובה כזו ויפיפיה כזו (דוגמנית צילום בקטלוגים) ולאחר כ-7 שנים מהיום שנולדה לי הנסיכה הזו נולד לי בן ברוך השם ילד מקסים תחשבי על זה בן אחרי 2 בנות רק בשביל החברה התובענית שלנו שחייב להיות בן איפה זה כתוב? תשמחי במה שיש לך ויבוא יום ותודי לשם על שנתן לך מתנה נפלאה כזו שלא לדבר על כך שחלילה וחס לא תחשבי לעשות איזו הפלה שזה טראומה בפני עצמה. תכתבי לי לאחר הלידה בעזה"ש ואני מאחלת לך את כל הטוב שבעולם ושתדעי שילדי הסנדביץ הם הילדים למרות שבתי הגדולה לא פחות יפה ומוצלחת כמו האמצעית. תאמיני לי העיקר שיהיו בריאות תסתכלי ותביטי סביב איזה עולם מפחיד אנחנו חיים? מחלות, תאונות, פיגועים ומה לא? ואת מסתכלת בקטנות תסתכלי על זה שיש נשים שהיו מתות לחבוק תינוק ולא משנה מאיזה מין? שעוברות טיפולים יום יום קשים לא סתם ושלא נדבר על הכספים שמוציאות. אז לסיום תודי לשם יום יום שאת קמה בבוקר על שנתן לך הריון בריא ותהיה לך בעזה"ש לידה קלה ותינוקת בריאה ואת הפירות תקטפי לאחר לידתה שיהיה במזל טוב אמן.

מנהל פורום פסיכותרפיה