בנוגע לשילוב שיחות בטיפול קליני בגמגום

אני בן 31 וזו שנת השינויים שלי. התחלתי בילדות (גיל 6-7) להיות מגמגם עקב היבהלויות רבות, אם אפשר לא אפרט מעבר לכך. טופלתי אצל קלינאיות שונות, והשנה התחלתי לעבוד אצל קלינאית תקשורת שאני מאמין בה, אבל אני מרגיש תקוע, ואם יש אשמים... נאמר לי שמשלבים טיפול קליני בפסיכולוגי, שבו מדברים על הרגשות ואולי גם מתמודדים עם בורות של אנשים ברחוב. השנה נפטרתי מעודף משקל חריף (שצברתי מכמה שנים) עם הרבה משמעת וספורט ועבודה קשה. ההשערה היא שאני קצת ממהר ליישם את התרגול ומתאכזב, ואולי לא רגיל לתרגל (הרפיית אזור מיתרי הקול ונשימות + הגיית משפטים במבנה מסויים). ההוראות הן שאפשר לפזר את התרגול במשך היום, אני רוצה למוד להצליח לשמור על מדיניות תרגול כמו שהצלחתי לשנות את מדיניות התזונה שלי והיחס שלי לפעילות גופנית. הגמגום טבוע בי יותר מדי עמוק וזה יהיה השינוי הכי גדול בחיי והכי חשוב. אני שואל איפה באה כאן העזרה הפסיכולוגית? עכשיו שאני מרגיש תקוע ובנסיגה או רק חלק מהטיפול ובזמן התקדמות? תודה מקרב לב, אריאל

שלום אריאל, מתיאוריך עולה שהסיבות לגמגום (שלא רצית להיכנס אליהן) הן פסיכולוגיות. מאמציך להתמודד עם התוצאות של בעיותיך הנפשיות, כגון הדיאטה והפעילות הגופניות, ראויות לכל הערכה ומעידות על תעצומות נפש גדולות. ואולם, יש דברים שאם לא מטפלים בסיבותיהם הם אינם נפתרים וכאן נכנס מקומו של הטיפול הפסיכולוגי. אני מתאר לעצמי שאם למרות שאתה נשאר אנונימי, לא הרגשת נוח לפרט את ה"היבהלויות" שלך מגיל 6-7, נמצא שם משהו מאוד כואב, שיש לדעתי להתייחס אליו בטיפול פסיכולוגי לאחר מציאת מטפל מתאים שתוכל ליצור איתו ברית טיפולית של אמון. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין

לד"ר גידי שלום הטלפון שלי עוד לא קרס משיחות, הבוקר, אז כנראה שהאנונימיות בשמי קצת עזרה. אחד הנושאים שביחות יהיה הטשטוש הרב במה שקרה בילדותי, ואיך שהכל השפיע עלי והתעצם במשך השנים. לא הייתי אומר שהייתי ילד ממש מוכה, אבל כשיש הורה עם נכות רגשית שמתנהג מאד קשה, זה שוחק אנשים אחרים!!!!!!! ואפשר לאמר שדי התמכרתי לאור המסנוור, כלומר שמקום להתרחק - נשארתי איתו, וחוששני שזה פגע בהתפתחות שלי, אני 6 שנים בפיגור התפתחותי יחסית לחבריי מהתיכון. רק אחת מאחיותיי לא מסכימה לטייח את ההיסטוריה והיא די תומכת בי השנה. האם הפסיכול יאלץ אותי להתעמת מול הגורמים מהילדות? תודה

תודה מקרב לב, ד"ר גידי תענה או לא תענה לתגובתי השנייה, שוב תודה, ויש לי תקווה בלב עם ראייה לטווח של יותר מכמה סנטימטרים. תודה, תודה כנה וחמה