אינני יודע איך להתהג עם נשים.

יש לי בעיה שאני לא יודע איך להתמודד עם נשים. אני מכיר שני מצבים שאופי הדפוק נוקט. שני דרכי הפעולה שלי הם: 1. אני נחמד ומרצה ואני מקווה שכך יאהבו אותי, לעיתים אני עושה פעולות שגורמות לי הפסדים כספים או נפשים. זה יכול להיות בכול תחום. ואני לא רוצה לפעול כך אבל כאילו אין לי שליטה על זה. 2. אני נהיה אדם נבזי ביותר. יש לי נטיה לשתוק במהלך שיחות חברתיות ורק להקשיב ובעצם ללמוד את האנשים סביבי. וכך בעצם אני מחפש פגמי אופי או מראה חצוני או שילוב של שנייהם. ואז אני נכנס לשיחה ומנסה להשתלט אליה ולהרשים כמה אני חכם או מבין גדול בדברים. ואז לעיתים אני רואה מראה או איזה מילה שלא נשמע לי טוב. אני מתחיל לרדת על הבחורה ורק יורד על מה לא בסדר איתה ומה לא טוב איתה. גם אל זה אין לי שליטה כמעט למרות שאני לא רוצה לפעול כך. זה כאילו יש לי שני מצבים של אפס או אחד ואין דרך ביניים. בעבר סבלתי מדיכאון עמוק וחרדות קשות בייחוד מאנשים. עכשיו זה עבר בעיקבות טיפול תורפתי. אבל למעשה אני אדם שקשה לו להגיע לאינטימיות עם אישה. כשאני נמצא עם אישה לבד כול החרדות שלי בעות ותוקפות אותי.(אני גם גרוע במיטה אני לא מצליח לגמור דרך יחסי מין רק באמצעות אוננות). אני פשוט עובד עצות ואנני יודע מה לעשות. כי הרגשתי שעם אני ימשיך ככה אני ישאר לבד. ובעצם מה הטעם של החיים עם לא הולך אם נשים או שמפחדים מאיטמיות. תודה.

שלום ניר, אתה מציין שקיבלת טיפול תרופתי שעזר לך נגד הדיכאון, אך אינך מציין האם היית גם בטיפול פסיכותרפויטי (שיחות), שעשוי לסייע לך מאוד, לדעתי, אם תמצא את המטפל שיתאים לך אישית. מתיאוריך עולה כעס ותוקפנות עצומים, אשר בעת הדיכאון העמוק כנראה הפנית אותם נגד עצמך ואילו כעת הם מונעים יצירת קשר אינטימי. קשה מאוד ליצור קשר רגשי ממקום של כל כך הרבה כעס, שאו שאתה מחפה עליו באמצעות נחמדות קיצונית או שאתה מבטא אותו ע"י המתקפות על הזולת. טיפול תרופתי אכן עשוי להיות יעיל להפחתת הסימפטומים של הדיכאון, אך הוא אינו יכול לטפל בשורשי הבעיה. להערכתי ומתוך ניסיוני, קשר טיפולי ארוך עם מטפל שתמצא "כימיה" איתו, שיקבל אותך למרות כעסיך ויאפשר לך להביעם, עשוי לתרום לקבלתך את עצמך קודם כל ואחר כך את הזולת. הבעיות בתפקוד המיני שאתה מתאר נראות לי מקרה פרטי של הקושי להגיע לאינטימיות מהסיבות שציינתי. הרבה הצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין

בעבר ניסתי טיפול על ידי שיחות. פעם פחדתי לדבר על מערכות יחסים ואינטימיות עם נשים. ולמרות שהטיפול גרם לי להבין את עצמי קצת יותר טוב זה לא פטר לי את הבעיה. כאשר החלתי את הטיפול התרופתי התחלתי גם בטיפול שיחות אבל המטפלת וביני לא הייתה כימיה ולכן הפסקתי אותו מיוזמתי. פשוט לא היה בזה תוכן. כמו כן אני חושב שווקא טיפול עם מטםל זכר יהיה לי יותר קל מאשר עם אישה. ולמרות זה רוב המטפלים בשירות הציבורי הן נשים. אני פשוט לא יודע מה לעשות.