קנאה

יש לי בעיה שהיא בעיית אופי. אני אדם קנאי. גם אם הכל בסדר אצלי אני תמיד מסתכלת מה יותר טוב אצל אחרים שאין לי. מה יותר טוב בקשר שלהם עם בן זוג, מה יותר טוב אצלהם בעבודה וכך בעצם בכל דבר. אני מודעת לכך שזו איזושהיא תכונת אופי שנמצאת אצל כל אחד אבל יש לי הרגשה שאצלי זה יותר מוגזם. זה תמיד גורם לי להיכנס לדיכאון ולתסכול. אני מאוד פרפקציוניסטית ואני תמיד רוצה שאצלי הדברים יהיו הכי טובים ושכל מה שאני עושה יהיה הכי טוב, ואם זה לא ככה אז אני פשוט לא מקבלת את זה... תכונות אלו אצלי גורמות לי לתסכול רב ומאוד הייתי רוצה להיפטר מהן, אבל אני לא ממש יודעת איך... גם אם אני מנסה אני תמיד חוזרת לאותו מצב... זה ממש מתסכל אותי, מה אני יכולה לעשות...?

שלום לך, את מגלה יכולת ואומץ גדולים מאוד להסתכל אל תוך עצמך, אך לצערנו מה שאת מוצאת שם אינו בדיוק לרוחך. את מעלה שתי תכונות עיקריות שמפריעות לך, הקנאה בזולת על הישגיו והפרפקציוניזם שלך. סביר להניח שאם לא היית פרפקציוניסטית, גם לא היית מקנאת בזולת על הישגיו אלא מפרגנת לו יותר כי לא היה בהישגים אלה כדי לפגוע בהישגייך במסגרת הפנטזיה התחרותית שלך. חלק גדול מהפרקפציוניזם הוא תוצאה של נורמות חברתיות כלליות יותר וחלק תוצאה של החינוך הספציפי שקיבלת. במחקרים הנערכים בשנים האחרונות נמצאו יותר ויותר הפרעות נפשיות הקשורות קשר הדוק לפרפקציוניזם. רק לאחרונה הוקדש ספר שלם לנושא והוא באמת מתחלק לשני חלקים: האחד מציג את יתרונות הפרקפציוניזם (למשל, הישגים גבוהים) והאחר את הצד ה"אפל", השלכות הפרפקציוניזם על הבריאות הנפשית. אולי תמצאי עניין בכתבה קצרה שכתבתי על הנושא: http://doctors.co.il/magazine/article-view/477/ ואם לחזור לשאלתך: לאור היכולת שלך להתבונן אל תוך עצמך, אני סבור שיש תקווה רבה לשינוי אם תפני לייעוץ מקצועי, בו תוכלי לחוות חוויה של קבלה ללא תנאי וללא קשר להישגייך וכן להבין יותר טוב מה קורה לך. כנראה שלעולם לא תהפכי להיות אדם אדיש שלא איכפת לו מעצמו, אך אלו תכונות אישיות הניתנות לריכוך ולהגמשה בעזרת טיפול מתאים, בעיקר בגילך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין

הייי! אני חושבת שהמודעות שלך פתרה לך חצי בעיה , פשןט לאהוב שטוב לאנשים ,ושהכל אצלם הכי טוב .ותמיד לאחל שיהיה עוד יותר טוב , אם זה באהבה ואם זה במוצרים או כל דבר שהם רוכשים לפרגן ,ושזה יבוא מכל הלב מקווה שעזרתי