המשך עצבות!

היי דר' רובינשטיין! אני הבחורה בת 35 שהמלצת לה על טפול תרופתי ושיחות.לא דיווחתי על דכאון ואני אדם שקם בבוקר ומאוד שמח לחיות למעט נפילות פה ושם כמו כל אדם נורמלי.אני מטופלת היום ע"י מי שמתמחית בטיפול בהתמכרות שדרך הטיפול הזה מטפלת גם בדימוי העצמי הנמוך שברור לי לגמרי שהוא קיים אצלי.אני אדם שמאוד פעיל מבחינה ספורט חברים סרטים וסופי שבוע כייפים עם חברים ורב הזמן אני אוהבת לחיות אז למה לדעתך אני זקוקה לטיפול תרופתי?אני חושבת שכל בחורה היתה נעלבת שמתייחסים אליה כאל מי שאין לה תקנה וזה תגובה מאוד טבעית. אשמח לתשובה תודה מן

שלום חן, אינני זוכר בדיוק את פנייתך המקורית והואיל ופתחת "עץ" חדש קשה לי לאתר אותה. על כל פנים, שני דברים: (א) אדם שנעזר בטיפול תרופתי אין פירושו שהוא חסר תקנה (רחוק מכך) ו-(ב) הייתה בוודאי סיבה לכך שפנית לפורום והסיבה הזו לא הייתה העובדה שאת קמה בבוקר מלאת שמחת חיים ומרץ (ואני מאחל לך שתמשיכי כך), אלא קשיים כאלה ואחרים שהעלית למרות שיחותייך עם המטפלת שלך. את אפילו מכתירה את פנייתך הנוכחית בשם "המשך עצבות", כך שנראה לי מאוד הגיוני להציע לך טיפול כלשהו ואם את מטופלת שיחתית ועדיין מדוכאת, טיפול תרופתי הוא אופציה סבירה באופן עקרוני ובלי להכיר אותך. אולי חלק מהעצבות מתבטא בפגיעות-יתר שלך ממה שכתבתי(?) על כל פנים, אם את מרגישה טוב באופן כללי, אין שום סיבה להוסיף/לשנות את הטיפול שאת מקבלת כעת, בייחוד אם את מרוצה ממנו. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין