אחותי הקטנה...

שלום רב! אני בת 25 ויש לי אחות יחידה בת 23. שתינו סטודנטיות בפקולטות שונות ובאוניברסיטאות שונות. מאז ומתמיד אופי היחסים בין שתינו היה שאני השקולה ונותנת התמיכה והעזרה כשצריך ואילו היא ה"שטותניקית". לאחרונה, אחותי יצרה חוג חברים לא מבוטל במספרו (את רובם אף אחד מבני ביתי לא ראה ולא מכיר) ונראה כי היא נסחפת בהתנהגותה אחר השפעות חבריה. ההיסחפות מתבטאת החל מעשיית נזם באפה, דרך אכילת ארוחה אחת ביום שגודלה הצטמצם ביותר וזאת בכדי לרזות לדבריה (היא רזה גם ללא דיאטה, אז כך שזה מטריד) וכלה בהתערערות קיצונית של יחסיה עם הורי ועמי. חשוב לי לציין שתמיד יחסיה עם הורי לקו בחסר ותמיד היו מריבות בבית, ועם כך כבר השלמתי, אבל היחסים היחסית יציבים שהיו לה עמי התערערו באופן קיצוני. איני יודעת כבר דבר על מעשיה או על פעולותיה - דברים שבעבר היא נהגה לשתף אותי בהם ולהתייעץ עמי. אני שמחה שהיא מרחיבה את חוג חבריה גם אם זה בא על חשבון יחסיה עמי, אבל ממש אין בינינו שום תקשורת, ואם אני מנסה להעביר ביקורת על התנהגותה המזלזלת בבית, או על השינויים הקיצוניים שחלו בה, אני מקבלת תגובות של זלזול מצידה ומשפטים כמו: "...יש לך ראש של זקנים..." וכדומה. הלך הרוחות בבית בשל מצבי רוחה והתנהגותה של אחותי משפיעים בעיקר (וזאת סיבת פנייתי העיקרית) על בריאותם ומצב רוחם של הוריי שבאמת ובתמים מנסים שלא להתערב ולתת לה כל מרחב אפשרי, אבל הם ממש לא יודעים מה יהיה ואם זה זמני. חשוב לי לציין שכשהייתה ילדה בבי"ס יסודי הופנתה אחותי מ"ס פעמים לפסיכולוג לשם אבחון התנהגותי וזה מצא כי הכל תקין וכי היא יכולה להמשיך ללמוד במסגרת רגילה. מאז, כנראה נשאר לה חותם שלילי בכל הקשור לפסיכולוגים, וכשאני מנסה בימים האחרונים לעודד אותה לדבר עם מישהו, אז היא צועקת וננעלת בחדרה (היא מרבה להינעל בחדרה לאחרונה). אבקש ממך עצה לגבי אופן ההתייחסות הראוי שלי ושל הורי לכל המצב הנ"ל. אופציה של טיפול פסיכולוגי אינה רלוונטית כפי שציינתי.

שלום דנה, דאגתך לאחותך ולהורייך באמת נוגעת ללב ואת מגלה אחריות רבה, אך אחותך היא אדם בוגר, ככל הנראה עם מזג שונה מאוד מזה שלך, שלא את ולא אף אחד אחר, כולל אנשי מקצוע, לא יוכלו לשנות אלא אם כן היא עצמה תהייה מעוניינת בשינוי ותיזום פנייה לטיפול פסיכולוגי. רוב הבעיות שאת מתארת הן בעיות הנגרמות לסביבה ודומה שאחותך מצאה אורח חיים שמתאים למזג שלה ולאישיותה גם אם אינו מוצא חן בעינייך ובעיני הורייך. ואולם, הואיל והיא גרה תחת קורת גג אחת איתם, הורייך (ולא את) צריכים להחזיר לידיהם את הסמכות ההורית ולקבוע כמה כללי התנהגות בבית, מעטים אך יש לשמור עליהם בקפדנות, כללים שישמרו על זכויות יתר בני הבית, במידה והתנהגותה של אחותך פוגעת בהן. כאמור, אחותך אדם מבוגר ואין זה מובן מאליו שהיא צריכה לחיות בבית הוריה. היא יכולה לעבוד ולשכור דירה שבה תוכל לעשות ככל העולה על רוחה והמסר הזה צריך להיות ברור. הורייך חייבים להציב לה גבולות מסוימים ואף להטיל עליה מספר משימות הקשורות בתחזוקת הבית כדי שתפתח חוש אחריות ותלמד שלא הכל מובן מאליו. במקביל, יש לעקוב אחר הרגלי האכילה והמשקל שלה, כי זו באמת נקודה שעלולה לדרוש התערבות פעילה יותר. ייתכן שהיא נמנית על רוב הבחורות שעושות דיאטה גם אם הן רזות ובכל זאת הן אינן אנורקטיות, אך לשים לב לנושא. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין