נפרדות..

שלום רב לאחרונה אני עוברת תהליכים לא פשוטים עם עצמי ובעיקרם מנסה לנתק את חבל הטבור מאמי(שלא שמחה כלל לאפשר לי זאת). אני מרגישה שהיא בולעת אותי כפי שנהגה לעשות כל חיי ובחודשים האחרונים התמלאתי כעס אדיר כלפיה. וזה בדיוק העניין- הכעס העצום הזה. פתאום, הבנתי שמותר לי לכעוס ולהרגיש את מה שאני מרגישה ולא מה שהיא הייתה רוצה שארגיש... הבעייה היא, שההרגשה היא כאילו מחסומים מסויימים "התפוגגו" להם והכעס השתלט על חיי ללא כל יכולת לשלוט בו. אני מתפרצת ללא היכר ולא מסוגלת לשלוט בכך (כמובן שהכעס "נשלף" על כל אחד בעוצמות אדירות). אני לא מרגישה שזה נשלט, זה כאילו כל הכעסשלא הרשתי לעצמי להביע (בגלל אמי) פתאום יוצא ללא כל יכולת להירגע תוך כדי(!) איך לומדים לשלוט בכעס שהיה אמור להיות מנותב נכונה בגיל צעיר הרבה יותר?

שלום עמר, קיימות אמנם טכניקות לשליטה עצמית, שניתן ללמוד אותן במסגרת טיפול התנהגותי-קוגניטיבי, אך זהו רק טיפול סימפטומאטי ולפי תיאורייך, מתרחש אצלך תהליך משמעותי מאוד, שספק אם טיפול כזה יספיק לו. המלצתי היא לפנות לטיפול בגישה פסיכודינאמית על מנת לעבד את הפרידה מאמך והכעס עליה בצורה מאורגנת ומסודרת יותר תוך דגש על עיבוד יחסייך עם המטפל. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין