אני עומדת להישבר...

שלום, אני בת 18, הבעיה שלי היא שקרו לי יותר מדי דברים בתקופה האחרונה שאני כבר לא יודעת מה משפיע עליי ומה לא. מה מהדברים אני סתם חוזרת ונזכרת בו ומפתחת אותו יותר מדי ומה באמת חשוב וכדאי לי להשקיע בו אנרגיה. אני יתחיל מההתחלה. בגיל 14 הבעל של אחותי אני ייקרא לזה פגע בי מינית למרות שלא היה אונס ממש. אני סיפרתי את זה מיד אחרי שזה קרה והתברר שהוא לא פגע רק בי אלא גם באחי ובאחותי-אצלם זה כבר הגיע לשלב יותר קשה. הלכנו עם זה לבית משפט וכמובן שהוא נמצא אשם ונכנס למאסר. אחותי-אישתו יודעת ומודה בכך שהמעשים קרו אבל היא טוענת שהיינו צריכים לסגור את זה ביננו, ולכן היא (והילדים שלה) ניתקו איתנו קשר. אבא שלי בערך באותה התקופה חלה בסרטן קשה ולפני קצת פחות משנה הוא נפטר-כמובן שהיא גם לא טרחה לבוא ללויה...אבל חוץ מכל זה אני מרגישה אשמה בעקיפין במוות שלו-ולא משנה כמה אומרים לי שאני לא-אני יודעת את זה אבל לא מרגישה את זה.-אני מרגישה אשמה כי הוא חלה בעיקבות כל הסיפור הזה ואם אני לא הייתי פותחת את הפה אז הוא לא היה יודע ולא היה מת...בעיקבות המוות שלו אמא שלי נמצאת במצב דיכאוני קשה(לא תרופות או משהו כזה...אבל מצב ממש לא טוב) וגם זה גורם לי לתחושת אשמה. באותה התקופה אז גם היו לי שני חברות שממש ממש אהבתי והם היו לי כמו הנשמות התאומות שלי...אבל הם "בגדו" בי-ולמרות שהם ביקשו סליחה ואמרו שהכל נבע מקינאה(במה בדיוק אין לי מושג...) עדיין זה פגע בי מאד... אומנם התקופה עצמה עברה אבל המשקעים שלה נשארו בי. ועכשיו, יש מישהו בעבודה שאני יודעת שהוא מרגיש כלפיי משהו-הוא לא אמר לי באופן ישיר אבל הוא דאג לזה שיאמרו לי. בהתחלה בכלל לא ראיתי אותו כאופציה ומאד נזהרתי לא לעשות דברים שייגרמו לו לפרש אותי לא נכון...אפילו יצאתי עם בחורים ודאגתי שהוא יישמע על זה. הבעיה היא שעכשיו אני חושבת שכן יש לי משהו אליו-דווקא בשלב שהוא מנסה להתרחק ממני... אני מפחדת לנסות לעשות משהו בעיניין בגלל שאף פעם לא פיתחתי קשר עם בחורים-למרות שרציתי בגלל שכל פעם הרגשתי שהם רוצים אותי מסיבה חיצונית( מראה חיצוני) ולא בגלל מי שאני. והוא היחידי שאני מרגישה שיש לו גם סיבה פנימית לרגשות שלו כלפיי. הפערים ביננו עצומים ודי מהותיים. אם זה מבחינת אופי, אם זה מבחינת גיל, ואם זה מבחינת דת (אני דתיה-והוא לא: למרות שהוא אמר שהוא מוכן לשמור שבת למעני-דרך מי שהוא ביקש ממנה לספר לי). אני לא יודעת אם הרגש שיש לי כלפיו הוא אמיתי או שהוא רק כתוצאה מזה שיש מישהו שאוהב אותי-ואני רוצה וצריכה את זה מאד או בגלל שזה קשר אסור-ז"א שאנחנו ממש לא מתאימים, או בגלל סיבה אחרת...אני מבולבלת מאד ואני לא רוצה סתם לנסות ואחר כך להיפגע ויותר גרוע לפגוע בו-כי הוא בן אדם מדהים! וחוץ מזה שיש עוד אנשים מסביב שיכולים להיפגע! אני כבר עומדת להתפוצץ! אני מבולבלת לגמריי! אני צריכה המון המון עזרה! בבקשה אל תגיד לי לפנות לטיפול מקצועי כי זה לא רלוונטי כרגע-פשוט תענה לי בצורה הכי טובה שאתה יכול דרך הפורום הזה תודה רבה

שלום מיכל, לדעתי, אין זה מקרי שאת קושרת את סיפור ההתעללות המינית והשלכותיו בסיפור על הבחור ולבטייך כלפיו. מוטיב ההאשמה העצמית בולט בשניהם בצורה שלא משנה מה תעשי, לא תרגישי טוב ותמיד תהיי לא בסדר. המקור לכך הוא הטראומה המינית שעברת, שבה אופייני מאוד שהקורבן מרגיש אשם. האשמה הזו מונעת ממך לקבל את עצמך, משחירה את חייך וגורמת לך לפרש את המציאות נגדך (מהיכן הוודאות, למשל, שהבחורים שיצאו איתך היו מעוניינים בך רק בגלל המראה החיצוני?). יכול להיות שההתנגדות שלך לטיפול היא חלק מאותו מלכוד שאת מורגלת כבר להכניס את עצמך אליו כך שתמיד תימצאי אשמה בעיני עצמך ותמיד המצב יהיה ללא מוצא. אני חושב, כמובן, שאת זקוקה לטיפול נפשי שהפורום הזה איננו יכול לשמש תחליף לו (אם כי כמובן את מוזמנת לכתוב בו ולהתחלק בבעיותייך עם המשתתפים האחרים ואיתי). עם זאת, אני ממליץ לך לעשות את הצעד הראשון לקראת פנייה לטיפול דרך סוג מסוים של טיפול אנונימי וללא תשלום ברשת באתר הבא: www.macom.org.il המיועד לנפגעות תקיפה מינית ויש בו פורומי תמיכה המונחים ע"י אנשי מקצוע העובדים בהתנדבות ומתמחים בנושא. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין

היי מיכל באמת עברו עליך דברים לא קלים. ונראה לי שקשה יהיה לומר משהו שבאמת יוכל לעזור לך, אבל הייתי רוצה לנסות לומר מספר דברים כי אני רוצה לעזור. באופן כללי בקשר לדברים שעברו עליך-אין הרבה מה לומר. צריך להתמודד עם הדברים ולנסות ללמוד מהם על עצמך, ולנסות להיות בן-אדם יותר טוב ויותר מבין בזכות הדברים ואולי תרוויחי מכל המצב שלך גם משהו חיובי . בעניין הבחור בעבודה אני יכולה לומר את דעתי: אין רע בכך שאת מרגישה אליו רגשות אולי מכיוון שאת יודעת שהוא אוהב אותך. קרה לי המון שנקשרתי למישהו מכיוון שידעתי שיש לו רגשות כלפי-זה מאוד מושך ונעים, אז בעצם למה לא להימשך גם למשהו שהוא נעים? אני חושבת שלא כדאי לשים לב לעניין הגיל או הדת מכיוון שבסה"כ אנשים הם אנשים, מה שחשוב לדעתי זה אם הוא בן-אדם טוב, בעל ערכים. בכל אופן נראה שהוא מוכן להשקיע ולוותר בשבילך-וזה נשמע כדבר טוב. אני חושבת שמי שיודע לאהוב צריך להיות אמיץ, מכיוון שתמיד יש סיכוי להיפגע, אבל לדעתי מכל קשר אפשר לקבל המון, אפילו שלפעמים הוא נגמר וכן נפגעים. אני חושבת שחלק מההתאהבות זה לפעמים גם קשור לתחושה של "סכנה" (אני מתייחסת כאן למה שאמרת שאת מפחדת שאת רוצה אותו כי הקשר אסור), באופן כללי לדעתי ככה מתאהבים:כשמרגישים קצת סכנה וכשהדברים לא ממש ידועים. כל זה נשמע לי כמשהו טוב. אמרת שהוא בן-אדם מדהים ולפי דעתי חבל לוותר על מישהו שעושה לך כה טוב ושנראה שאת סומכת עליו ושהוא חשוב לך. אני חושבת שכדאי לך לנסות. אלו הם החיים שלך ואם מישהו, בצורה עקיפה, יפגע-אז הוא יצטרך להתמודד עם זה, מכיוון שזה עושה לך טוב. לסיכום אומר שלדעתי את צריכה ללכת לפי מה שהלב אומר לך, לזרום, וללכת עם הרגש. אני מקווה שעזרתי במשהו, אשמח לשמוע את תגובתך. מוניק