חרדה

גידי שלום, כתבתי בעבר על הבעיה שאיתה אני מתמודדת והיא חרדה בעיקר ברחוב. אני חיה עם החרדה הזו ולא מוותרת על שום פעילות או מקום שצריך ללכת אליו. אני מרגישה הקלה ושהפחד שהיה לפני יציאה מהבית הולך ונעלם. אבל... עדיין ישנה המחשבה. כשאני הולכת ברחוב המחשבה הכמעט יחידה שעוברת לי בראש זה על החרדה. האם אני מרגישה טוב או לא, אם אני מרגישה את היציבות שלה ייחלתי המון זמן או לא. אפילו אם אני עסוקה במשהו אחר (כמו שיחה עם ההולך לצידי) זה עדיין בראש כמו מחשבה אוטומטית. כיצד אפשר להיפטר או להמיר מחשבה זו? תודה הילה.

שלום הילה, אני לא בטוח שכדאי לך להיפטר מהמחשבה הזו. הדבר המפחיד ביותר אנשים הסובלים מחרדה במצבים כאלה הוא החרדה מפני החרדה שעתיד לתקוף אותם out of nowhere והמחשבה שאת מתארת מאפשרת לך להיות על המשמר ולהגן על עצמך מפני פתאומית שכזו. אני גם אינני מאמין בפתרונות מקסימליים אלא אופטימאליים ונראה שעשית עבודה יפה ע"י חשיפה מתמדת לגירוי המאיים. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין