דיכאון או לא?
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
היי ישנם ימים בהם אני לא מסוגלת לעשות דבר. אני יכולה לשבת בדירתי ולבהות בקירות או בטלויזיה שעות על גבי שעות. אני לא מסוגלת להכין דבר או ללמוד, לקרוא או לדבר עם איש. אני רק רוצה להיות בעולם "השקט" שלי. התחושה היא שבא לי לישון לפחות שבוע רצוף... המצב יכול להימשך שעות או לעיתים אף ימים מספר. בשעות האלו, משתחזרים בי אירועים קשים מהילדות (נטישה, דחייה....) . האם מדובר בדיכאון? האם חייבים לטפל תרופתית או ישנה דרך לחיות עם הדיכאון גם ללא תרופות ורק ע"י פסיכותרפיה (טיפול בו אני נמצאת במשך מספר חודשים) תודה
שלום ענת, כמובן, רק איש מקצוע המכיר אותך פנים אל פנים יוכל לאבחן אותך, אך לפי תיאורייך, בהחלט מדובר בדיכאון. טיפול פסיכותרפויטי יכול לעזור לאורך זמן (אינני יודע גם באיזו גישה את מטופלת), אך ברמת החומרה של הסימפטומים שאת מתארת קשה לחשוב שהוא יספיק כדי לעזור לך ואני בהחלט ממליץ לך לפנות גם לרופא פסיכיאטר להתאמת טיפול תרופתי, אשר מניסיוני מקדם בצורה משמעותית גם את הטיפול הפסיכותרפויטי. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין
בהמשך לתיאורי... חשוב לי לציין כי מהצד השני, אני מתפקדת טוב- אני סטודנטית, מנהלת קשר זוגי תקין ובריא, בעלת קשרים חברתיים וההתקפים הדיכאוניים מתרחשים בערך אחת למספר שבועות ולעיתים אחת לכמה חודשים. האם עדיין אתה רואה לנכון שימוש תרופתי? האם דרך טיפול פסיכודינאמי אין אפשרות לעמוד על מקור הדיכאון וע"י כך למנוע מהדכאונות לחזור? תודה
שלום ענת, ישנם בהחלט אנשים "מתפקדים" שנמצאים בדיכאון. הטיפול התרופתי נראה לי יותר עניין של איכות חיים שיכולה להשתפר בעקבות נטילתו וכמובן אם יש לו אי אלו תופעות לוואי ניתן להפסיקו. התוצאות של טיפול פסיכודינאמי הן איטיות והדרגתיות והשאלה היא אם לא כדאי לך לבדוק את אפשרות הטיפול התרופתי לטווח הקצר יותר. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין
מנהל פורום פסיכותרפיה
