פרידה ודיכאון ואיסורים

שלום לפסיכולוג אני בדיכאון כבר זמן רב, בעקבותו התחלתי טיפול פסיכולוגי. הבעיה היא שכל פעם שנגמר הטיפול והיא שולחת אותי לרחוב, הדיכאון מתגבר ומתגבר ומתגבר. אני צריכה אותה - זה לא מספיק לי הזמן- פעמים בשבוע !!! אסור להתקשר אליה, אסור לגעת בה, אסור לחבק אותה אסור אסור אסור ואני רק רוצה אהבה ולא מספיק לי מה שהיא מסוגלת ומוכנה לתת- במסגרת מלאת החוקים והמגבלות הזאת!!!!!!!!!!!

ככה עבר לי בראש לא פעם שהסתיימה לה השעה (מי ישמע שעה , עלק) תשמעי אין ברירה צריך מסגרת צריך קצת ריחוק כי זה הדרך להתגבר על הבעיות. אני מדברת מניסיון. ומי אמר שאסור לחבק? ניסית? שאלת?

שלום שלי, מצד אחד, קורה לך כנראה תהליך חיובי ומקדם מבחינת הטיפול, שאנו קוראים לו "רגרסיה בשירות האגו", או במילים אחרות, ירידה לצורך עלייה. נתת למטפלת את התפקיד האימהי ובאמצעות מילוי תפקיד זה הקשר איתה אמור לשמש במשך הזמן חוויה מתקנת ליחסים שהיו לך עם אמך ומן הסתם יש להם חלק נכבד בדיכאון. מצד שני, אני מבין שהתלות גדולה מדיי והדיכאון עדיין לא הוקל במידה מספקת - אחרת, לא היית מרגישה תחושות כל כך חריפות וקשות עד כדי השפלה כאילו המטפלת זורקת אותך לרחוב. הצעתי היא קודם כל, כמובן, לדבר עם המטפלת על התחושות הקשות - יש לכך ערך טיפולי גדול לא רק עבור הקשר ביניכן אלא כדי להבין את הממדים של הדימוי העצמי הנמוך שלך ואת עצמת הצורך. שנית, אם אינך מקבלת טיפול תרופתי, הייתי ממליץ להיוועץ ברופא פסיכיאטר, שיוכל להתאים לך טיפול להקלת הסימפטומים של הדיכאון. טיפול כזה יקל עלייך באופן כללי ועל פי ניסיוני הוא גם תורם משמעותית לקידום התהליך הטיפולי משום שהוא הופך את התקשורת עם המטפל לזורמת יותר ופותח אותו לדיאלוג פורה יותר עם המטפל. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין