בעיה בעבודה
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
יש לי בעיה במקום העבודה שלי. הבעיה העיקרית היא שאני ביתם של בעלי הבית. תמיד הייתי חלק מהחבורה, במסיבות, בנסיעות לסופי שבוע וכו' וכחברה הטיתי כתף כל פעם שהיה צריך. לאחרונה המצב השתנה - עקב הריחוק בין הוריי לעובדיהם הם מתייחסים אליי אחרת (כך אני מרגישה לפחות) ומתלחשים סביבי אבל הדרישות נשארו: תסדרי לי את המחשב, אני צריכה בייביסיטר הלילה, בואי תלמדי אותי לגלוש באינטרנט.. אני תוהה איך להגיב.. האם לבטל את בקשותיהם נוכח היחס השונה - ועלי לציין שהם יודעים את הרגשתי ונזהרים מאד שלא אדע דברים אך עדיין אשאר "חברה" כביכול שעושה את כל הטובות המבוקשות כמו אחת מהחבר'ה - ולכן אין לי הוכחה לאי הזמנה לאירוע כלשהו או לדבר שלא ידעתי עליו. אז איך עלי לנהוג? אני צריכה לחשוב עליהם עדיין כחברים? או כבר לא?
שלום רחל, אכן הסיטואציה הכפולה שתיארת עלולה להיות בעייתית, כפי שלא מומלץ במיוחד לבני זוג לפתוח עסק משותף או אפילו לעבוד יחד. השאלה את מרגישה את ההתרחקות שאת מרגישה מהם בעבודה גם מחוץ לעבודה. אם את מרגישה מספיק קרובה אליהם, הייתי מציע לך לפתוח את הנושא לדיון ולא להאשים אותם, אלא רק לומר שאת מבחינה בשינוי והוא לא נעים לך. חשוב שתדברי על עצמך ועל רגשותייך ולא תצאי נגד ב"כתב אישום". אם, לעומת זאת, היחסים אינם כה קרובים הייתי ממליץ להגיב על ההתרחקות בהתרחקות, כלומר, להיות קצת יותר פורמאלית ביחסים, לסרב מדי פעם (לא להחרים באופן מוחלט) לבקשות שלהם בתחום האישי ולא להיות זמינה ומובנך מאלייך. כמובן שהפתרון הראשון עדיף מכיוון שהוא פותח פתח להידברות והפתרון השני עלול לגרום להתגברות ההתרחקות אלא אם כן הם יבינו את המסר ויפנו אלייך בבקשה להבהרה, הזדמנות שניתן לנצלה כדי לומר מה את מרגישה. בעיקרון, השאלה היא שאלה של גבולות ואם הם החליטו להציב את הגבול בין העבודה לחיים האישיים במקום אחר, גם את רשאית להגיב בצורה פורמאלית ומרוחקת יותר. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין