לד"ר גידי,

ד"ר שלום. יש לי שאלה. אם במהלך טיפול המטופלת מבקשת מהמטפלת לקרוא לה לפעמים אמא. האם המטפלת צריכה להסכים? מה זה מעיד מבחינת המטופלת ? האם זה בדיקת גבולות. מה עוד? על איזו בעיה אישיותית זה מעיד? האם עדיף דווקא להשתתף ב"משחק" זה- ולנצל אותו לאיזו תראפיה במשחק. מה קורה כאשר המטופלת ממש נכנסת לזה ולא מפסיקה לכנות את המטפלת אמא. חשוב לציין שמצד אחד זה איפשר לה התקרבות נוספת למטפלת , התקרבות שבאה לידי ביטוי בהבעת אינטנסיבית של רגשות ( האם זה כל העניין? ) והכי חשוב- כיצד המטפלת צריכה לנהוג ??? ומה קורה אם היא כבר שיתפה פעולה והסכימה שהמטופלת תקרא לה אמא? מה לעשות מכאן ( במידה ולא היתה צריכה לעשות כן ). תודה.

שלום אבישג, מבעד למילים אני חש את החסך ההורים, ובעיקר האימהי, של המטופלת. אין ספק שמדובר בברית טיפולית אמיצה מאוד שנוצרה בין השתיים. אנו, המטפלים, איננו אמורים לצנזר את מה שהמטופל אומר וכל התבטאות מילולית היא לגיטימית, תורמת ומלמדת דבר נוסף על המטופל. אינני יודע אם את המטופלת או מישהי אחרת. כך או כך - הרפי ותני לדברים לקרות. עושה רושם שמדובר בתהליך קונסטרוקטיבי בתוך הטיפול. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין