אייך אדע מה אני מרגישה?
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
לפעמים, רק לפעמים, אני מרגישה שהפסיכולוגית שלי כל-כך ביקורתית כלפיי, כל-כך לא מבינה אותי, כל-כך אין כימייה, כל-כך נמאס לה ממני, כל-כך מאוכזבת ממני, כל-כך מרוחקת. מרגישה שאני כל-כך מעצבנת אותה, שהיא לא יכולה להעניק לי חום והבנה, להם אני הכי זקוקה בעולם. זה כל-כך מעציב אותי, כי אני כל-כך אוהבת אותה, והכי אני רוצה שהיא תאהב אותי ושאני אוכל להרגיש זאת. שלמישהו אחד לפחות בעולם הזה, באמת אכפת ממני. אייך אדע אם ההרגשה שלי אמיתית ולפסיכולוגית באמת נמאס ממני, באמת אני מעצבנת אותה ומתסכלת אותה, באמת בא לה לתת לי בעיטה? או שהרגשות הללו רק בתוכי והם תלושים מהמציאות? הרי ברור גם שאם אשאל אותה היא תגיד לי שלא נמאס לה ממני (כי היא מקצועית), אבל בלב שלה היא שונאת שאני באה אלייה?
שלום שני, מדברייך עולה צורך עמוק להיות מושפלת ונחותה. בדרך-כלל דברים שחשים כלפי המטפל מופיעים גם כלפי אנשים אחרים והשאלה היא אם זה באמת דפוס שחוזר על עצמו ביחסייך הבין-אישיים. אני מניח שאת מלבישה על המטפלת את מערכת היחסים שלך עם אמך ונותנת לה תפקיד ביקורתי ודוחה. חשוב מאוד לפתוח את הדברים. המטפלת שלך לא תאמר לך אם היא אוהבת אותך או שונאת אותך, היא לא תאשר ולא תכחיש, אלא תתייחס לעובדה שכך את מרגישה באופן סובייקטיבי וזה מה שקובע. אני מציע לך לדבר על תחושות קשות אלו עם המטפלת, עם כל הקושי שבדבר. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין
אבל למה? למה המטפלת לא תגיד לי מה היא מרגישה?? חשוב לי לדעת!! אם היא שונאת אותי, אני לא רוצה להישאר שם. אני רוצה שהיא תאהב אותי, כמו שאני אוהבת אותה. למה היא לא יכולה להגיד לי מה היא מרגישה? למה? למה? למה?