קשר עם פסיכולוגית

אני בטיפול מזה שנתיים. הגעתי לפסיכולוגית עקב משבר שנבע מפרידה. הייתי מדוכאת והרוסה. תוך כמה חודשים התגברתי על הפרידה, והמשכתי בטיפול כי חשבתי שזה יעזור לי לבנות קשר זוגי שיסודותיו בריאים ואיתנים. היו נפילות, אבל עם הזמן דפוס הקשרים שלי השתנה , ולפני כ- 7 חודשים פגשתי את בן זוגי הנוכחי, שאיתו יש לי קירבה שמעולם לא הייתה לי עם אף אחד. מעבר לקשיים עם גברים העליתי בטיפול מצוקות נוספות (רגשי נחיתות, יחסים גרועים עם אבא, בדידות). אחרי כל פגישה אני מרגישה הקלה. הפסיכולוגית שלי עובדת בשיטת לקאן, הפגישות קצרות מאד (25-30 דקות), ואני נפגשת איתה רק פעם בשבועיים, בגלל קושי כלכלי. אני לא מתגעגעת אליה, לא אוהבת, ולא שונאת, לא רואה בה לא אימא ולא חברה. אני מרגישה שהמרחק בינינו רב, ולא מרגישה צורך בהתקרבות, ולא בהתרחקות. אני כן סומכת על דעתה.. בשבילי זה כמו לקחת תרופה. זה עוזר לי, אני מגובשת יותר, מחוברת לעצמי יותר, אבל לא חל שינוי משמעותי באישיות שלי. (קרירות ואנוכיות) מה זה אומר על הטיפול? מה זה אומר על הפסיכולוגית? מה זה אומר עליי? האם לנסות סוג טיפול אחר?

שלום גילי, תכונות אישיות בסיסיות משתנות בבגרות (עם או בלי טיפול) רק מעט וגם זאת בצורה איטית והדרגתית, בעיקר אם ההשלכות המעשיות של תכונות אלו גורמות לאדם סבל בחיי היום-יום כגון היתקלויות, חיכוכים או מריבות עם אנשים אחרים. אם את מעידה על עצמך שאת קרירה, ייתכן מאוד שהעובדה שלא התפתח קשר קרוב יותר עם המטפלת נעוצה באמת באישיותך. את משווה את הטיפול לתרופה. יש שני סוגי תרופות: כאלה המיועדות להקלה זמנית וכאלה המיועדות לטיפול במקור הבעיה. אם הטיפול נתפס בעינייך אך ורק כמו הסוג הראשון, הרי שבעיניי לפחות הוא אינו ממלא את ייעודו. אם הוא נתפס כתרופה מהסוג השני, אזי הטיפול כנראה עובד וכדאי להישאר בו. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין

מזה שיטת לקאן ?