מחפש פתגמים
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
אני בן 68 , פוחד מהמוות, יש לי מחשבות איך יאכלו אותי התולעים. וה רק מחליש יותר מלעמוד בפני המוות. זה לא שאני מרגש שכביכול מגיע לחיות ולא למות כמו כולם, להיפך דווקא אני מרגיש שכמו שכולם מתים (והרבה בגיל מוקדם) הייתי יכול למות מוקדם יותר. ובכל זאת כנראה שהנפש שלי עדיין לא בשלה לעקל את המחשבה של איך יאכלו אותי התולעים. מה שמטריד אותי זה לא המחשבות שאני לא אהיה ודברים כמו מה אשאיר בעולם שבזכות זה יזכרו אותי כי בענין הזה אני רגוע מפני שאני משאיר דברים טובים ולדור הבא יהיה שמח כמו שאני רוצה. ולכן מהבחינה הזאת אין דאגה. אבל הדבר שכן מטריד אותי מאוד הוא המחשבה של איך יאכלו אותי התלעים כשאהיה בקבר. פניתי לפסיכותרפיה ולקבלת תרופות וכלום לא עוזר למחשבות האלה . היות ואני בזמן האחרון מתענין בפתגמים. רציתי לשאול אותך, בוודאי במהלך עבודתך ראית הרבה דברים. ספר קצת על ציטוטים, פתגמים, דיעות של אנשים שעזרו להם (או לך ) להתמודד ולהקל עם המחשבות האלה ?
שלום לך, הפחד מפני המוות מלווה את כולנו כל חיינו ומקבל צורות שונות. לא פחות מפחידה המחשבה לגבי מה שיהיה איתנו לאחר מותנו. אנו מוקפים אמונות שונות על העולם הבא, על הישארות הנפש ועוד כהנה וכהנה מגנונים תרבותיים שהחברה יצרה כדי לאפשר איזו שהיא אשליה של ודאות לגבי מה שכולנו לא יודעים. אינני מכיר פתגמים בנושא אך אם אתה מתעניין בפסיכולוגיה, הייתי מציע לך לקרוא את ספריו של ויקטור פרנקל "האדם מחפש משמעות" וה"זעקה הבלתי נשמעת למשמעות" וכן את הספר "אקזיסטנציאליזם" של רן סיגד. בפסיכולוגיה האקזיסטנציאליסטית המוות מהווה נושא מרכזי והרבה ממה שקורא לנו בחיינו מפורש לאור המוות המתקרב. אינני יודע איזה תרופות קיבלת אך נוגדי דיכאון ממשפחת SSRI המעכבים ניצול חוזר של סרוטונין במוח נמצאו יעילות גם לגבי אובססיות ולמעשה מה שאתה מתאר הוא סוג של אובססיה. הייתי חוזר להתייעץ עם פסיכיאטר כלשהו לגבי טיפול כזה. פסיכותרפיה גם היא עשויה לעזור גם אם זה יהיה בצורה אחרת ולא תרגיש כל כך לבד בהתמודדות עם מחשבותיך המטרידות. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין
גם אני חשבתי על זה, ולכן השארתי צוואה שאני מבקשת שישרפו את גופתי, ומאז נרגעתי.
אני פחות מחצי מגילך ותמה על אותן השאלות. מפחיד. תחזיק מעמד.
מנהל פורום פסיכותרפיה
