התפרצויות

לפסיכולוג שלום אני אמא לשלושה ילדים קטנים. עובדת. לפעמים ואולי ברוב הזמן אני האמא והרעיה שמנסה להיות מושלמת. סבלנית, משקיעה וכו'. אך יש לי פתאום כמו "נפילות מתח" שבהן אני לא יכולה לסבול את הבית שנמצא בשעות הערב בבלאגן, את המטלות שמחכות לי, את התינוק שבוכה, את המריבות בין האחים ואז... מגיעה התפרצות. התפרצות שלפי דעתי גובלת בטירוף. אני צועקת, מקללת, מותחת ביקורת, ואני פשוט לא אני. מרגישה שנמאס לי מהכל ושהכל פתאום קשה לי. לאחר ההתפרצות אני מכונסת בתוך עצמי ופשוט לא רוצה לדבר עם אף אחד. מה אני יכולה לעשות בשעה שאני מרגישה שההתנהגות הזו מתחילה להגיע, למה זה קורה לי בכזו קיצוניות? תודה פזית

שלום פזית, במקום להתמקד בסיבות, הבה נחשוב מה אפשר לעשות. המלצתי לך היא לשוחח עם בעלך, לומר לו שהעומס בבית רב מדיי והתוצאה היא שאת מתפרצת ואינך אוהבת את עצמך כך ולהחליט באופן המעשי ביותר על חלוקת תפקידים שונה, שתטיל חלק מהעומס גם עליו. הייתי גם מאוד ממליץ לך לצאת ללמוד משהו שאת אוהבת או כל דבר אחר שיהיה זמן איכות שלך עם עצמך - אחרת את פוגעת בעצמך ובבית כאחד. אם לא תצליחו לעשות זאת בכוחות עצמכם, אני ממליץ לפנות לטיפול זוגי. לדעתי, זה קורה לך משום שאת לוקחת יותר מדיי על עצמך, סופגת, סופגת עד שאת מתפרצת ומצד שני, כנראה קשה לך שלא לקחת דברים על עצמך כי אז אולי תרגישי שאת מאבדת שליטה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין