איך נפרדים מהפסיכולוגית?

אני הולכת לטיפול יותר משלוש שנים אצל פסיכולוגית מקסימה . אני התגברתי על הקשיים והמכשולים שהביאו אותי אלייה . הרבה אחרי, צמיחה , בשלות וכוח. כעיקרון כבר לא זקוקה לטיפול הפסיכולוגי. כן זקוקה לה, בתור אדם בחיים שלי. היא תורמת לי מחכמתה , מאהבתה, ואני אוהבת אותה נורא. אבל בתחושה שלי שאני קצת משלמת כדי לקבל אהבה ושיחות על הא ועל דא וזה לא סיבה מספקת לשלם ואולי הסיבה הכי נכונה בעולם ... אבל אני לא משלמת לאנשים אחרים שאני אוהבת כדי שידברו איתי שיחות חולין . מצד שני ברור לי שהקשר בנינו הוא פסיכולוגית מטופלת ובמסגרת זו התשלום הכרחי, מה גם שזה לא שכואב לי לשלם לה, בטוח שהיא האחרונה שיפריע לי לשלם לה. מצד שני זה מרגיש קצת משונה לשלם . אבל זה לא בהכרח הכסף הוא ערך לא משמעותי. האמת פשוט רוצה להיות מסוגלת לקום וללכת ולא להיות תלויה במפגשים קבועים, שאגב לא בתדירות גבוה . הדבר הכי כואב בעולם זה להיפרד ממנה . לעיתים אני כן זקוקה לה כמטפלת אבל לרוב אני מתגברת לבד כי היא לא שם רוב הזמן. בקיצור אני מבולבלת. רוצה ולא רוצה ... רוצה שהיא תהיה בחיים שלי כדמות אהובה וחמה אולי אפילו עוד דמות אם. מצד שני לא הגיע הזמן לשחרר? מה עושים????

סיום של טיפול פסיכולוגי הוא תהליך הדרגתי שצריך להתבצע יחד עם הפסיכולוגית. מומלץ שתשתפי את הפסיכולוגית שלך בכל הלבטים שכתבת כאן ולא תשמרי אותם בבטן. שיתוף כזה ושיחה על הנושא יביאו לתחילת התהליך שיאפשר לך להבין אם אכן הגיע הזמן לסיים וכיצד לעשות את הפרידה הריגשית.

שלום לך, אני חושב שאת מעלה נקודה הרבה יותר מדיי חשובה ביחסייך עם הפסיכולוגית שלך מכדי שאייעץ לך. הדבר היחיד שאני יכול להמליץ עליו בחום הוא להעלות ממש את הלבטים והקשיים שאת מעלה כאן בפני הפסיכולוגית שלך ולעבד אותם. עולים כאן נושאים משמעותיים מאוד, כמו חרדת נטישה, הקושי להיפרד ואולי מעל לכול התחושה הקשה שאת צריכה לשלם למישהו כדי שידבר איתך על הא ועל דא. לדעתי, לא חשוב על מה משוחחים (זה יכול להיות גם על הא ועל דא), אלא המסגרת בה משוחחים וברור שזו מסגרת מוגדרת שבה, למשל, הפסיכולוגית לא תדבר על עצמה אלא את תדברי על עצמך והיא תקשיב ותגיב. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין

פעם העלתי את הנושא על רגל אחת, אמרה שמיצידה אני זו שאזום את הפרידה ושזה לא קריטי אם אני רוצה להישאר ולבוא בתדירות הנמוכה הזו מאחר וזה לא מעיד על תלות, יחד עם זה אולי זה כן תלות עצם החוסר יכולת לוותר עלייה. אבל רגע לא הגיוני שאני פשוט אוהב נורא מישהו ולא ארצה לוותר עליו. אני לא יודעת מתי מתחיל הצורך בחברתה ומתי נגמר הצורך בדמות הפסיכולוגית . אני חושבת שזה די מטושטש לי . וזה לא שאין לי עם מי לדבר על הא ועל דא, יש לי מספיק, אני לא שומרת אותה לזה. אנ שומרת אותה כי אני אוהבת אותה והיא יקרה לי . זה נכון שהרבה פעמים בפגישות זה מעבר להא ודא אבל לפעמים המשקל הוא יותר על הא ודא ואז נוצרת בי התחושה אז למה אני משלמת בכלל כדי לדבר על ... זה נכון אני צריכה להעלות את זה בפגישה . תודה אני