שאלה

גידי שלום, כשאני קוראת פניות של אנשים לפורום שלך, וכן לפורומים אחרים של פסיכולוגיה, חשבתי על השאלה הבאה: איך הקיום של הפורום הזה משפיע על המטופלים שלך? כלומר, לדעתי אפשר ללמוד המון על דיעותיך וגישותך לנושאים שונים, שאינם בהכרח עולים בטיפול עם מטופלים שונים, והשאלה, אם מטופל מסויים יקרא את תשובותיך לאחרים, האם זה לא "יזהם" את המרחב הטיפולי שלו? הרי אתה כאן מפסיק להיות ניטרלי, ולא יכול להיות "מסך לבן" להעברותיו של המטופל. אולי מטופל יכול להיות מוצף מיכולתו לקרוא כל כך הרבה התייחסויות שלך לאחרים. הרי מטופלים מסויימים נוטים מאוד לקנא למטפלים שלהם, להיות מוטרדים ממטופלים אחרים. ולכן מקפידים עד כמה שניתן שמטופלים לא יפגשו בהמתנה למטפל. האם נתקלת בבעיה כזאת? תודה מראש על תשובתך

אני מטופלת שנתיים אצל פסיכולוג אחר, מבקרת הרבה בפורום הזה. אני רואה את אותן תשובות שגידי נותן כאן בפורום- כאילו נאמרו ע"י הפסיכולוג שלי. באמת עולים לי הרבה נושאים שלא חשבתי עליהם לבדי- והם מציפים אותי, לפעמים חזק מאוד, אבל מועלים אח"כ לדיון אישי עם הפסיכולוג שלי

שלום סטודנטית, תודה על השאלה החשובה מאוד שאת מעלה כאן. אנו, מנהלי הפורומים לייעוץ פסיכולוגי ברשת, מאוגדים בקבוצה שמנהלת פורום של מנהלי פורומים ואנו גם משתתפים במה שמכונה "הדרכת עמיתים". במסגרת זו השאלה המאוד חשובה שלך עלתה לדיון מספר פעמים ומנהלי פורומים שונים מתמודדים עימה בצורה שונה. יש משתתפי פורום שביקשו להיות מטופלים של מנהל פורום מסוים ואותו מנהל הגיע איתם להסכם שהם יפסיקו לכתוב בפורום מסיבות דומות לאלו שאת מציינת. מאחורי השאלה שלך עומדת אכן גישה תיאורטית פסיכואנאליטית אורתודוכסית למדיי, שלפיה המטפל אמור להיות ניטראלי לחלוטין ולשמש מסך ריק להשלכותיו של המטופל. כיום גם חסידי הגישה עובדים לפי פיתוחים הרבה יותר גמישים שלה, אשר לפיהם בהחלט קיים דגש על הקשר הבין-אישי בין המטפל למטופל. אני חושב שחשוב לעשות הבחנה חשובה אחת: המתייעצים כאן בפורום אינם מטופלים שלי ואינני מתייחס אליהם כך. נהפוך הוא. חלק גדול מהם מטופל על ידי מטפלים אחרים ובמקרים כאלה לא זו בלבד שאני ממליץ להם להעלות את השאלה גם בפני המטפל שלהם אלא אף להדפיס את הפנייה ולהראותה למטפל, כך שלא ייווצר מצב של מעין "טיפול כפול". בפועל, רק חלק ממטופליי קורא את מה שאני כותב בפורום, אלה שקוראים אינם מתייחסים לנכתב ואם אנחנו שמים לרגע את הפורום בצד, הרי שלמטפל אסור בעצם להתראיין בתקשורת, להשתתף בתכניות ייעוץ ברדיו או בטלוויזיה והרשימה ארוכה. בקיצור, "המעבדה הפסיכואנליטית" היא דבר סטרילי ומנותק מהחיים עצמם, לדעתי. המטופל יודע שהמטפל שלו הוא אדם בעל ערכים, דעות ועמדות משלו שאינו מצופה למחוק אותן תוך כדי טיפולו במטופל. הוא בהחלט אמור להיות selfless מבחינה זו שהוא מעמיד את צרכי המטופל לפני צרכיו ואם נהייה ריאליים, כל מטופל יודע שלמטפל שלו יש גם מטופלים אחרים. בין עובדה זו ובין השמירה על חסיונם של המטופלים האחרים יש, כמובן, מרחק גדול מאוד. בברכה, ד"ר גידי רובינשטיין