עלבון

שלום ד"ר רובינשטיין, אני אדם בסביבות גיל 50, חסר משפחה, ובשבת שעברה הוזמנתי ע"י ידידה (אפלטונית) שלי, גרושה הגרה יחד עם אמה המבוגרת, לליל הסדר. ההזמנה הושארה בתא הקולי שלי. ביום ראשון דיברתי עם אותה ידידה, אמרתי לה שבשבת היה לי חום אך החלמתי וההזמנה נשארה בעינה. בשעות הערב, כאשר ידידתי לא הייתה בבית, התקשרה אמה וביקשה ממני לא לבוא מפני שהנין שלה, תינוק בן שנה וחצי, סובל מדלקת אזניים והיא חוששת שאדביק אותו. באותה הזדמנות היא גם ציינה שהיא חוששת שאני אדבק מהתינוק והציפה אותי בבעיותיה הרפואיות הרבות הרבה מעבר למה שהיא נוהגת לעשות בדרך כלל. גם האם וגם הבת מאוד היפוכונדריות ובשלב ראשון נפגעתי אך די עברתי לסדר היום. עם זאת, כששיתפתי בכך אנשים אחרים, הם הזדעזעו והיה ברור להם שאם הם היו במקומי הם היו מנתקים את הקשר. אשמח לשמוע את דעתך. חג שמח, אילן

שלום אילן, לדעתי, ביטול ההזמנה, בייחוד בדרך בה הוא נעשה, היה מעליב כל אחד. אני מאוד מתרשם שבמתוך כל העלבון הזה אתה עוד יכול להתייחס להיפוכונדרייה של האם והבת. אתה מתאר קשר בעייתי מאוד ביניהן שבוודאי מגביל את הבת בצורות רבות, שאחת מהן פגעה בך אישית. החשש לשלומך, שמא אתה תידבק מהתינוק, הוא כמובן חסר שחר ומוסיף חטא על פשע ומהמלל הרב שהאם העמיסה עליך אתה יכול לראות את הניסיון שלה להתמודד עם המבוכה הכרוכה בביטול הבעייתי הזה. אני לא יודע אם אתה צריך להיות מושפע כל כך ממה שאחרים חושבים ובעיקר מהמסקנה ההיפותטית לנתק את הקשר. ההחלטה אם לנתק את הקשר או לא צריכה להיות שלך בלבד לאור היתרונות ולצל החסרונות של הקשר הזה עבורך ואולי ניתן לראות באירוע המצער הזה הזדמנות לעשות את חשבון הנפש הזה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין

לא כדאי לך לנתק קשר. בכלל פעולות דרסטיות של "דווקא" פוגעות גם בנו ולא משמחות את הלב... אני חושבת שכדאי גם להפריד בין הידידה לבין אמה. כל אחת היא מן הסתם סיפור בפני עצמה. וליל הסדר הוא מין סיפור נוסף שיכול להיות אצל חלק מהמשפחות מתוסבך... בכלל אם אתה מבין ששתיהן היפוכונודריות ורואה אותן יחד עם הבעיות שלהן אז זה קצת מקל על העלבון. ובאמת התרשמתי כמו מנהל הפורום מהיכולת שלך לראות דרך העלבון גם את הקושי שלהן. אז אני חושבת שבמקום לנתק צריך לדבר. זה פשוט יותר טוב ללב שלנו.. :)