בדיקות
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
ד"ר גידי שלום, לאחרונה אני עוברת בדיקות כואבת בבית חולים כל שבוע. בבדיקה עצמה אני "מתנהגת יפה", אבל כל השבוע בבית אני בוכה, יש לי סיוטים בלילה ואני כלל לא ישנה. אני חושבת שבבדיקה אני כל-כך מפחדת שכל הגוף מקבל שיתוק מרוב פחד, שאפילו לבכות אינני יכולה, כשמדברים איתי, אני באמת לא מצליחה לענות- לא מצליחה להזיז את הפה ולהוציא קול. לא מצליחה לזוז כשמבקשים ממני. באמת לא מצליחה, באמת!!! זה כל-כך מפחיד, אני מנסה לענות כששואלים אותי משהו ולא מצליחה לדבר- אתה מוכן להסביר לי מה קורה לי? למה אינני מצליחה לענות, לזוז, לתפקד? זה משפיע על כל היום שלי. אני לא מסוגלת להירגע (ואסור לי לקחת שום סוג של תרופות הרגעה). כל הלילה אני משחזרת את מה שעושים לי ואני לא יכולה לישון. אני מפחדת שבפעם הבאה שאלך אבכה שם כמו תינוקת... אני לא מצליחה להפסיק לבכות- ולרעוד. אייך אפשר להירגע? אני חושבת שאני הולכת למות מרוב פחד (וזה לא ביטוי, אני רצינית). מה לעשות שם כדי להירגע? (כל בדיקה כזאת עורכת כ- 45 דקות בערך). אני ממש חושבת שפעם הבאה אני אבכה שם- אצעק שם, אשתולל.. מה לעשות כדי להירגע?? באמת מתה מפחד (אני בת 31)- כך שאתה מבין שאני חייבת להתנהג יפה שם ואסור לי להיכנס ללחץ ולבכות. ראית פעם בחורה בת 31 בוכה בטיפול בבית חולים? (אבל אני חושבת שפעם הבאה לא אצליח לעצור את הפחד) אז למה אני לא יכולה לזוז ולדבר פתאום באמצע? מה לעשות כדי להירגע? מה לעשות כדי לעצור את הבכי שנראה לי שיתפרץ הפעם? תודה רבה זאת שעומדת למות מרוב פחד
שלום לך, קודם כל, אני חושב שאת אדם אמיץ מאוד, דבר שבוודאי יעזור לך להתמודד עם מחלתך. ייתכן שחונכת לרסן את עצמך בצורה כה קיצונית שהפחד לא בא לידי ביטוי חיצוני בבדיקה עצמה. על כל פנים, יש כיום טכניקות התנהגותיות-קוגניטיביות שונות להרפיה עצמית, הכוללות הרפיית שרירים, דימיון מודרך ובמקרים מסוימים אף היפנוזה שבסופו של דבר הופכת להיות היפנוזה עצמית. בנוסף, במרכז הרפואי שבו את עוברת את הבדיקה בוודאי עובד פסיכולוג רפואי, שתפקידו לסייע לאנשים בהתמודדות עם מחלה פיזית. אני מציע לך להתייעץ על כך עם הרופא המטפל בך, לשתף אותו בפחדייך ולבקש התייעצות פסיכיאטרית. זהו ענף בפסיכולוגיה שנועד לסייע בדיוק בבעיות מסוג זה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין
אולי תנסי לחשוב מה בדיוק הדבר שכ"כ מפחיד אותך בבדיקה הזו , ואז תנסי לחשוב מדוע הדבר הזה כ"כ מפחיד אותך. אם תגדירי לעצמך בדיוק את שורש הבעיה יהיה לך קל יותר לנסות למצוא בעצמך דרכים להקלת הפחד. את יכולה לנסות להגיד לעצמך בלב שאת חזקה, שאם כבר עברת מס' פעמים את הבדיקה הזו את יכולה להתמודד אתה שוב ואפילו באופן טוב יותר. תגידי לעצמך שהבדיקה חשובה ועל כן עליך להתעלות על הפחד. במקום לאמלל את עצמך כל הזמן במחשבות ובשיחזורים של מהלך הבדיקה, תתפסי את עצמך ותגידי לעצמך שהמחשבות הללו חסרות טעם ורק מזיקות לך, תנסי לבלום את המחשבות האלה ולהמיר אותן בעשייה של דברים שגורמים לך תחושת רוגע והנאה. חוץ מזה אינך אמורה להיות מוטרדת ממה יחשבו עליך אם תתפרצי בבכי, אני בטוחה שהאנשים שעורכים את הבדיקה הזו כבר נתקלו בתגובות קיצוניות של פחד בשל הבדיקה, ואין זה משנה אם תגובות כאלה באות מילדים או ממבוגרים. לכולם מותר לפחד ולהביע את הפחד שלהם. חוץ מזה האנשים האלה וודאי גם ככה מבינים שאת מאוד מפחדת כיוון שאינך מצליחה לדבר. את יכולה גם לשתף אנשים שקרובים אליך, שיודעים בדיוק איזו בדיקה את עוברת, ולשתף אותם במחשבות ופחדים שלך. אולי הם יוכלו להציג בפניך זוית ראיה אחרת, ראלית יותר, שתקל עליך. מקווה שבקרוב תרגישי יותר טוב...
כל הכבוד! את לא בהחלט לא סתם אחת, הצלחת להרגיע אותי לפניי בדיקה חשובה מחר! אני מאוד מקווה שהבחורה קראה את ההודעה של ד''ר רובינשטיין ואת ההודעה שלך ואכן נרגעה.
כל הכבוד! את לא בהחלט לא סתם אחת, הצלחת להרגיע אותי לפניי בדיקה חשובה מחר! אני מאוד מקווה שהבחורה קראה את ההודעה של ד''ר רובינשטיין ואת ההודעה שלך ואכן נרגעה.
גסטרואנטרולוגיות.. מטבען הן גם כואבות וגם מפחידות ומשפילות. ובכיתי - כמה בכיתי. רק שלי - בחורה בת 29, צעירה ממך רק בשנתיים - משום מה זה לא מפריע לי שאני בוכה. מלחץ או מכאב, או מכל תחושה שהיא. אני מרגישה גם, שהרבה פעמים, הבכי שלי מצליח לרכך את הכאב שיש בבדיקה או מצד רופא או איש צוות שלעיתים מבצע את העבודה בלי באמת לזכור או לדעת כמה זה לא נעים ומפחיד. אני מקווה מאד שתרגישי יותר טוב ושלא תזדקקי לסבול כל כך הרבה. אבל אולי זה לא נורא להיות בבדיקה חלשה וכל שאר השבוע לא לפחד כל כך מלהיות חלשה....
תודה רבה לכם. ולד"ר רובנשטיין.
מנהל פורום פסיכותרפיה
