התייעצות
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
יש לי 2 ילדים בני 8 וחצי ו-6 וחצי לומדים בכיתות א'-ג'. ובזמן האחרון יש לי המון בעיות משמעת איתם. כשהם איתנו בבית הדברים תחת שליטה, בעלי ואני מאד מקפידים איתם והכל בדרך כלל בסדר, הבעיה היא כשהם אינם איתנו כלומר בבית הספר עם סבא וסבתא וכו'. שם ההתנהגות שלהם משתנה פתאם הם מתפרעים משתוללים לא מקבלים מרות. למזלי זה לא כל הזמן אבל זה קורה בתדירות גבוהה מדי, ואני כבר לא יודעת מה לעשות אם זה איך להגיב? עד עכשיו הענשנו אותם. אני ובעלי מרגישים שהענשנו אותם יותר מדי וזה לא ממש עוזר לשפר את המצב. איך יש להגיב? חג שמח
אולי כדאי שתנסו את הדרך השניה - דברו איתם ברכות ולא במילה או שתיים. תגידו להם שאף אחד לא אוהב שילד מתפרע, ושההתפרעות הזו פוגעת בהם וביחסים שלהם עם האנשים שאיתם הם באים במגע. תנו להם דוגמאות ממשיות של מה שקרה עד עכשיו - למשל שבעקבות התנהגות לא הולמת אתם הענשתם אותם ואולי הגננת בגן הענישה אותם או כעסה עליהם,תשאלו אותם אם היה להם כיף להענש, ותגידו להם שהם יוצאים נפסדים. אני בטוחה שלמרות שהם ילדים הם יבינו. אתם יכולים לנסות ללכת גם בכיוון ההפוך מבחינת העונשים - תגידו להם שאם הם יתנהגו יפה במשך תקופה מסויימת , תקחו אותם ליום כיף או משהו כזה... מקווה שבקרוב העניינים ירגעו...
ולחכות. לא לעשות כלום חוץ מלשים לב. בטח לא להפנות אותם לטיפול שרק יסבך אותם בגיל הזה ואולי ישים עליהם תווית בעייתית. לפעמים יש לילדים תקופות של אי רגיעה שאחר כך, מסתדרות. לפעמים למרות שנורא רוצים לשנות משהו כדאי להמתין. להתבונן. לנסות להבין יותר טוב לפני שעושים משהו. ובכלל אולי זה לא נורא שההתנהגות משתנה כאשר הם עם הסבא והסבתא? האם לסבא ולסבתא נורא קשה? האם הם מתלוננים? הרבה פעמים נכדים (מהכרות) משחררים רסן ומתפנקים וגם מגזימים קצת בחברת הסבים. אבל, כל עוד זה מקובל על מי ששומר עליהם ומבלה איתם זמן זה לא נורא - בעיני לפחות.
שלום magan, חינוך טוב הוא חינוך שיש בו מעט איסורים והגבלות הנשמרים באופן קפדני. איסורים רבים מדיי מגבילים מאוד את הפוטנציאל של הילד ועלולים לחבל בהתפתחותו התקינה ואיסורים רבים הנשמרים לפעמים ולפעמים לא הופכים את הילד בבגרותו לאדם שלא יודע למה לצפות מהסביבה. את מתארת משמעת קפדנית מאוד בבית ופריקת עול מחוצה לו וזה נשמע לי הגיוני. ילדים זקוקים "להשתולל", הם סקרנים ורוצים לגלות דברים בדרכם שלהם, ולכן במידה והדבר לא ניתן להם בבית, הם פורקים עול בחוץ. הצעתי היא לבחון מחדש את מערכת האיסורים שאתם מטילים על הילדים בבית, לראות איזה איסורים והגבלות אתם יכולים להוריד מהם ולשמור על מה שנשאר בקפדנות. ייתכן שלצורך כך כדאי יהיה להתייעץ באיש מקצוע אפילו למספר שיחות מצומצם. להערכתי, כשהלחץ עליהם בבית יפחת הם פחות יפרקו עול בחוץ. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין