לפני חמש שנים
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
שלום ד"ר יש לי שאלה, שאולי אינה קשורה כלל לתחום הפסיכולוגיה. לפני חמש שנים רציתי להתקבל ללימודים לתואר ראשון. עשיתי בגרות+ פסיכומטרי ונרשמתי למוסד לימודים בו רציתי ללמוד. לאחר המאמץ הקשה של בגרות ופסיכומטרי- קיבלתי מכתב שאינני מתאימה ללימודים במוסד הנ"ל. מכייון שכל שאיפותיי היתה ללמוד רק שם כתבתי עשרות מכתבים למנהל האוניברסיטה, אפילו הגעתי אליו והתחננתי, התקשרתי אליו כל יום- כל פעם מנהל האוניברסיטה אמר לי שאני לא מתאימה וציוניי נמוכים מיידיי. ואני הבטחתי לו שאם יקבל אותי ללימודים שם= אהייה תלמידה טובה!! אחרי חצי שנה של התכתבויות, החליטו לקבל אותי לאוניברסיטה. עשיתי תואר ראשון, סיימתי את לימודיי בהצטיינות. בטקס סיום הלימודים שהיה לפני שנה, אפילו קראו לי באופן אישי לעלות לבמה ולקבל את תעודת ההצטיינות. (המנהל של האוניברסיטה, לא היה בטקס). היום שנה אחרי הטקס, אני לא מפסיקה לחשוב על רצוני העז- לשלוח למנהל האוניברסיטה מכתב נוסף, בצרוף תעודת ההצטיינות שלי, בצרוף כמה מילים על מקום העבודה שאני עובדת כיום ומאוד מצליחה.... שאלתי היא, האם לדעתך כדאי לי לשלוח למנהל האוניבסיטה את המכתב הזה, או שזה יראה כמעשה ילדותי- טיפשי וקטנוני? אני ממש רוצה לקבל ממך תשובה כן/ או/ לא ולמה. תודה תואר
מי אמר שאסור לעשות דברים שהם קצת "ילדותיים" או קצת קטנוניים? מה הנזק? לדעתי - בא לך לעשות את זה - תעשי את זה... השאלה היא בכל זאת, אם החלטת להתייעץ בנושא, מה נראה לך המחיר של כזאת פעולה? האם תתביישי לספר על כך? או שאולי את מרגישה שאותו דיקן הוא לא הכתובת הנכונה באמת? למעשה זה מעורר את השאלה האם את מרגישה באמת טוב לגבי עצמך או שאולי את בדיאלוג (עם עצמך) לגבי הערך שלך וזה מה שגורם לך לרצות לפנות אליו.
קודם כל מברוק על ההישג !! לא יודע אם זה דבר חכם להתריס נגד אדם במעמד כזה למרות שאני יכול להבין את העונג שיהיה לך ממכתב כזה :) מצד שני, אם זה בוער העצמותיך לכתוב מכתב כזה אזי רק בניסוח עדין שבו את מודה לו ולאוניברסיטה, על האמון שהם נתנו בך ושאת מצידך הוכחת כי הם צדקו במתן האימון. מכתב בנוסח הזה יביא לידיעתו שלמרות שהוא התנגד, סיימת בהיצטינות ומצד שני תצאי מהכתב הזה "בסדר" ונקיית כפיים. אם נסיבות העניין הם כאלו שיש אפילו ספק קל כי זה לא יראה מכתב תודה אוטננט, אז לדעתי - אל תעשי זאת. לא מתחכמים עם אנשים במעמדו כי את לא יודעת מתי תתקלי בו שוב. בלי קשר, הדבר ממחיש כמה רצון ויכולת לשבת על הישבן וללמוד מקצוע מסויים, הנו פקטור אשר לא בא לידי ביטוי בכלים האמורים לנבא הצלחה בלימודים כמו פסיכומרטי ובגרות. הנקודה היא שבישראל לפעמים יש הרבה ביקוש על מיעוט מקומות לימוד מה שיוצר צורך בקריטריונים לקבלה. הקריטריונים כיום הינם סוגים של "מנבאים" על מצוינות לימודית. הדבר יוצר בהחלט עיוותים כי המנבאים הללו הנם סטטיסטיים בלבד ולכן לפעמים הם מתסכלים בשרירות שלהם. גם ציונים בינוניים בתואר ראשון, לא בהכרח מנבאים על יכולות מחקרית בינונית ולפעמים אדם בעל ציונים בינונים בתואר ראשון יכול להתגלות כאיש מחקר מבריק. בדרך כלל גם אדם בעל ציונים בינונים יכול להמשיך לתואר מתקדם ועיקר החשיבות של הציונים הנם בקריטריונים לקבלת מילגות. חושבת להמשיך לתואר שני ?
אני מצטרף לדבריה של לילה ומרגיש שאת עדיין זקוקה ללגטימציה של אותו מנהל. משהו בך זקוק לברכת הדרך שלו ואכן מטיל ספק ביכולת שלך לתת את ברכת הדרך לעצמך. כחלק מהמערכת האקדמית, מן הצד השני של המתרס, אני יכול לומר לך שרוב ראשי החוגים היו מתייחסים בביטול למכתב כזה. כתיבת המכתב כאקט של קתרזיס (פורקן) בהחלט עשויה להועיל לך אך שליחתו פחות. הייתי מציע לך לכתוב את המכתב ולשמור אותו יחד עם תעודת ההצטיינות שלך. למנהל ההוא, כידוע, אין כל חלק בהצלחה זו. לגבי מה שנכתב לך - ציונים בתואר ראשון בהחלט מנבאים הצלחה בתואר שני ובמחקר, כך שאם אי-פעם תחליטי להמשיך את לימודייך יש לך סיכויים טובים מאוד להצטיין גם בהם. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין
מנהל פורום פסיכותרפיה
