בעיות בתקשורת

- שלום אני ובן זוגי יוצאים ביחד כ 8 שנים. אני בת 23 והוא בן 28 ,כבר 7 חודשים שאנו גרים ביחד כיום אני סטודנטית במדעי ההתנהגות .כך שאלתי היא כאשר אנחנו מתווכחים על נושא מסויים הוא לא מגיב(רק מקשיב) לעת האחרונה זה הישתפר אחרי שטענתי שהמצב לא יכול להימשך כך ,שאני זקוקה לתגובה ממנו .העניין הוא גם כשהו מגיב לפעמים התשובה אינה ענינית לטעמי וזה מעצבן אותי וכך אני חוזרת על עצמי בדוגמאות שונות כדי שיבין אבל לרוב אני מוצאת את עצמי כעוסה וגם מתוסכלת שלא הצלחתי ללבן את העניין זה מתבטא בכך שבשלב מסויים של השיחה אני מגבירי את קולי ,בוכה (לא תמיד ) ו מרגישה שאני מעבדת שליטה . לפני כמה ימים דיברתי עם חברתי והיא טענה שממבט מין הצד ביחסים שלי ושל בן זוגי במקר שקרה שתגובתי תוקפנית במקצת (הטון דיבור שלי תוקפני ) ושאני רוצה שהדברים יעשו בדרך שלי .אני מרגישה שטון קולי נהייה לפעמים יותר סמכותי ובא להדגיש דבר ,יש לציין שבן זוגי גם טען זאת בקשר לגישתי ,וטון קולי . הייתי רוצה לציין שהורי הם נשואים אבל איני רואה את נישואין בצורה טובה הם מזלזלים אחד בשני למשל בקללות וכו הוריו של בן זוגי מופנמים אינם מדברים על דב

שלום דנה, כנראה, הסיפא של פנייתך היא בעלת חשיבות מיוחדת במקרה שלך ואכן לא היה לך מודל תקין לזוגיות בבית הורייך. הורייך לא הקשיבו זה לזו ואת תובעת את ההקשבה שלא הייתה בקשר בין הורייך מחברך. יכול להיות שבשל כך טון הדיבור שלך נעשה תוקפני (תובעני), כשאת פונה לחברך והוא מגיב כבר מעמדה של התגוננות. קיימת, עם זאת, אפשרות שזו אישיותו והוא היה מתנהג כך כלפי כל בת זוג. המלצתי היא שתעשי איזו שהיא הבחנה בין דברים שהוא מקשיב להם יותר ומקשיב להם פחות ולא תפני אליו בכל נושא, אלא רק במה שלהערתך הוא מסוגל לעמוד בו. בשביל יתר הדברים יש חברות ואם הן לא מספיקות, יש גם מטפלים. הייתי לוקח את התרשמותה של חברתך ברצינות ומנסה לפנות אליו בצורה רכה יותר. כל אלה הן בבחינת עיצות "קוסמטיות" ואני חושב שיש צורך לטפל בתובענות/תוקפנות שלך באופן שורשי יותר בטיפול פסיכולוגי בו תוכלי לעבד את תסכולייך מהקשר בין הורייך ותגבירי את הסיכויים שהקשר הזוגי שלך לא ייראה כמו הקשר הזוגי ביניהם. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין