חרדות ומחשבות אובססיביות

שלום! אני חיילת בת 19 ונמצאת בטיפול כבר שנה, מאז שאני זוכרת את עצמי לאורך כל הילדות היו לי מקרים שונים של פוביות וחרדות שעם הזמן חלפו... הכוונה שלי שהם לא השפיעו לרעה עד כדי כך שלא יכולתי להתמודד עם המצב לבד. אני נמצאת במערכת יחסיים כבר 4 שנים, ובן זוגי הוא חברי הראשון, הבעיה התחילה מכך שאני טיפוס סקרן חברותי ואוהבת הרפתקאות ומאידך אוהבת גם את המקום הבטוח ותחושת היציבות. במהלך התבגרותי התנסתי בעוד קשרים מהצד, לאחר תקופה ממושכת ספרתי על כך לחברי שקיבל זאת להפתעתי הגדולה בהבנה ובבגרות נפשית. יחד עם זאת נקלעתי להתלבטויות נורמליות לגמרי לגבי הקשר שבו אני נמצאת אבל בגלל שאני קשורה לבן זוגי מאד, נכנסתי לחרדות מהתהיות שלי ומההתלבטויות ... כאן פניתי לטיפול מאחר וזאת הפעם הראשונה שתהיות נורמליות גרמו לי לחרדה עצומה ולדיכאון שמימי לא הכרתי, ואת זה אני עד היום לא מבינה. בטיפול נגעתי בהמון תחומים אך החרדות , המחשבות הטורדניות והאובססיביות כלפי בן זוגי לא פסקו, לפעמיים הן מחמירות ולפעמיים נשכחות, אבל הכל עבר לרמה שלא הכרתי למצב שאני לוקחת מצב היגיוני ומשנה אותו, מפחידה את עצמי ובקיצור מטריפה את עצמי ללא שום הצדקה, פשוט ננעלתי על דעה שלילית לגביו ומכאן מתחילות החרדות, אני לוקחת את החרדה הזו ומתגלגלת במחשבות במשך ימים ושבועות וכל פעם החרדה נוגעת בנושא אחר, בקיצור אני פגיעה ונתפסת למחשבות ומפחדת מהן. אני יודעת ששאלתי מורכבת ואיני יכולה להיכנס לפרטי פרטים-זה לא המקום, וגם אני צריכה לעלות את זה בטיפול ולא בפניך. רק שאלה אחת : מאחר ואני לא רוצה שבתיק הרפואי שלי ירשם מידע ולו הקטן ביותר לגבי מצבי הנפשי או העובדה שאני בטיפול, איני יכולה להשתמש בתרופות שאולי יכולות לעזור לי, מה אוכל לעשות בנידון כי אין לי למי לפנות , אם הייתי באזרחות הייתי פונה באופן פרטי לפסכיאטר אבל כרגע אני בצבא, וחסרת מידע בכל הנוגע למתן טיפול תרופתי , מה אפשר לעשות ? והאם יש תרופות שמתאימות למצב שלי ושאפשר להשתמש בהן ללא מירשם ומאד חשוב לי שזה לא יהיה ממכר. תודה:)

שלום מאיה, אני מציע לך להתייעץ, בראש ובראשונה, עם המטפלת שלך בדבר הצורך בטיפול תרופתי. את אמנם משתמשת במינוח מקצועי כדי לתאר את קשייך, אך הסיטואציה קשה מבחינה מציאותית לחלוטין: זהו החבר הראשון שלך; קשה מאוד לקבל החלטה על פרידה בכל קשר, בעיקר כשאת מספיק אינטליגנטית ומודעת כדי לא להאשים את הצד השני ולראות בו גם את החיוב וגם את השלילה. קשה הרבה יותר לעזוב קשר ראשון, שדרכו למדת, התנסית והבנת מה זה קשר. ובכלל, מי יודע מה האלטרנטיבות? הפחד מאי-הוודאות והחרדה להישאר לבד מובנים ביותר. לגבי הטיפול התרופתי - לא הבנתי אם את נמצאת בטיפול פרטי או בטיפול במסגרת הצבא. אם מדובר בטיפול פרטי, את יכולה באותה מידה לפנות לפסיכיאטר באופן פרטי. אולי זה לא כשר מבחינת הצבא, אך אני מכיר לא מעט אנשים שבמהלך שירותם הצבאי הסדיר היו בטיפול פסיכולוגי ו/או פסיכיאטרי באופן פרטי ובלי לדווח לצבא. יש כיום בשימוש תרופות רבות נוגדות חרדה ודיכאון, שאינן ממכרות, והן יעילות נגד שתי התופעות כמו גם נגד מחשבות טורדניות. תרופות אלטרנטיביות שאינן חייבות במרשם לא עמדו מעולם בבדיקה מדעית של עלות-תועלת. סביר שאינן מזיקות אך לא ידוע לי על מקרים שהן עזרו. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין